Page 309 - 5

‫‪ Ì˙Á‬סימ צה ‪ÊÒ¯ ¯ÙÂÒ‬‬

‫תאומ משו דליכא חזקת א ומדלא מפרש הש"ס‬ ‫איכא ספק ספיקא שמא באונס ואת"ל שמא ברצו‬
‫הכא הכי ש"מ דפשיטא להש"ס דברי שלה מהני‬ ‫שמא לגוי ולהנ"ל ניחא‪ .‬ובדקתי בפוסקי בלשו‬
‫להבת בלא שו חזקה‪ ,‬אומר אני שאי ראיתי‬ ‫רמב" ושארי ראשוני ומצאתי בלשונ קצת‬
‫מוכרחת די"ל נהי דהא גרושה ואסורה לכהונה‬ ‫התנגדות להנ"ל שה חששו ג לגוי ומ"מ צרפתי‬
‫מטע גירושי מ"מ אוקמא אחזקה שגופה ראוי'‬ ‫להתירי אחרי להקל לעני איסור קל מעוברת‬
‫להוליד כשרי לכהונה ולא תוציאנו מחזקת זאת‪.‬‬
‫ועוד נ"ל דלא רצה הש"ס לאוקמי בגרושה משו‬ ‫ומיניקת חברו אבל הכא חלילה לסמו ע"ז‪.‬‬
‫דברייתא דעדות אשה בגופה אמתני' קאי דאמרה‬
‫איש פלוני כה הוא וגרושה שנבעלה לכה הרי‬ ‫‪  ȯ·„·Â‬מיושב קושית תוס' כתובות י"ג ע"ב ד"ה‬
‫ולדה חלל הוא אע"ג דההיא כה היינו מיוחס מ"מ‬
‫כה ממש נמי קאמר אלא שאינה נאמנת לעני‬ ‫מכשיר וכו' דלפי הנ"ל י"ל ר"ג לא‬
‫כהונה רק לעני יחוס אבל מ"מ היא אומרת‬ ‫מכשיר אלא בחורבא דדברא דליכא אלא חששא‬
‫רובא דעלמא גוי נינהו דנגד זה איכא חזקה דאינה‬
‫שנבעלה לכה וע"כ לא מיירי בגרושה‪.‬‬ ‫מזנה ע הגוי ובישראל האיכא רובא דעלמא‬
‫ישראלי כשרי ואתי אבא שאול לאשמועי' אפי'‬
‫‪ ‰ÏÂÚ‰‬מדברינו שאפי' ע"י ברי דהא לא יזדקק‬ ‫נבעלה בעיר שרובה נתיני וממזרי ישראל אפ"ה‬

‫לחליצה ואי נכו לשו קהלה לקבלו‬ ‫כשרה לכהונה‪.‬‬
‫ולמנותו בראש‪ ,‬ומ"מ יש ללמוד זכות על הגאוני‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬פר"מ נ"י להוכיח כהסוברי דברי לחוד מהני‬
‫שסמכוהו אע"ג דכל מ די לא סמוכא לנא‪.‬‬
‫דאי ס"ד בעי' חזקת הא להתיר הבת א"כ‬
‫‪Â˙¯Â‰ ȯ˘‡ Â˙¯Â˙Ï ¯ÓÏ ‰·Â¯Ó ‰Î¯·· ÌÈÈÒ‡Â‬‬ ‫בסוגיא דראוה מדברת )כתובות יג‪ ,‬א( ה"ל לפרש‬
‫‪.˙"˘„ "‡ „"Ή‬‬ ‫הברייתא בד"א בעדות אשה בגופה פי' שבאת‬
‫להעיד ג על גופה אז מהימנת ג על הבת‪ ,‬אבל‬
‫‪.˜"ÙÏ Ú"˜˙ È"·ÓÏ ·"Ï '· ÌÂÈ ·"Ù‬‬ ‫עדות אשה בבתה פי' כשהא גרושה ובלא"ה‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫פסולה לכהונה א"כ כל עדותה על הבת אז לא‬

‫‪‰ˆ ÔÓÈÒ‬‬

‫]‡˘˙ ‡‪[¯Á‡Ï ‰ÏÚ· ˘ È„È ͯ„ ‰¯Ó‡˘ ˘È‬‬

‫ולהיות אי לי פנאי למשקל ולמטרי בפלפולי‬ ‫¯· ˘‪˜È˙‰ ·¯‰ È„ÈÓÏ˙ È˘Ù Î È·È·ÁÏ ÌÈÓÂÏ‬‬
‫ע"כ אקצר באמרי ‪.‬‬ ‫‪˜"˜„ Ó"¯Â „"·‡ È" ‡·È˜Ú '‰Ó Ô ˘Â ı¯Á‰‬‬

‫˘‪ ȉÏ‬נדרי )צ‪ ,‬ב( הלכה רווחת האומרת טמאה אני‬ ‫˜‪.‡"ÚÈ ‡ ·Â‬‬

‫תביא ראיה לדבריה מחששא שמא נתנה עיניה‬ ‫‪ „"Ú‬אשה שבאתה בבכי ואנקה לשכנותיה ומגרת‬
‫באחר )ש צא‪ ,‬ב(‪ .‬והגאו חו"י סי' ע"ב כתב וז"ל‪,‬‬
‫במדינת רוסיא שהתודית אשה לפני מותה שנעשית‬ ‫ביתה ואמרה דר תשובה ווידוי על החטא‬
‫אשת איש ע פלוני ואח"כ חזרה לבוריה שחייב‬ ‫הגדול שנתפתית לרווק אחד ובא עליה כדר גבר‬
‫בעלה להוציאה‪ ,‬וכ בהיפו שהתודה הבועל וכו'‬ ‫ר"ל‪ ,‬ונתגלגלו הדברי שנודע ג לבעלה‪ ,‬ובאה‬
‫עכ"ל לענינינו‪ .‬ס"ל להגאו ז"ל דהיינו ראיה לדבריה‬
‫דתנ במתני' שאי ראיה גדולה מזו מה שאומרת דר‬ ‫ג לפני המורה שבעיר לקבל תשובה ואחר‬
‫ווידוי ובקשת רחמי ותחנוני ‪ ,‬וזכר לדבר מ"ש תוס'‬ ‫החקירה אמרה שעכ"פ לא מירק ביאתו כי אעפ"י‬
‫שנתפתת לו ברצו ‪ ,‬מ"מ בשעת הרגל דבר‬
‫ב"מ ג' ע"ב סו ד"ה מה א ירצה וק"ל‪.‬‬ ‫נתחרטה והיתה מתאמצת עד שזרה מבחו ‪,‬‬
‫ונתקררה תאותו ונשברה קשיותו‪ ,‬ועתה שאל מה‬
‫‡‪ Ì Ó‬יפה הקשה בנב"י ]אבהע"ז[ מהדורא בתרא‬
‫משפט האשה א מותרת לבעלה ישראל או לא‪,‬‬
‫סי' כ"א א"כ מה הועילו חכמי בתקנת‬ ‫ומעלתו צלל במי החריפות כדרכו דר חכמי ‪.‬‬