Page 43 - 5
P. 43

‫˘‡‪ ˙·¢˙ ˙ÂÏ‬סימ א ‪‡ ¯ÙÂÒ Ì˙Á‬‬

              ‫אב העזר חלק ב‬

     ‫‪‡ ÔÓÈÒ‬‬
‫]‚‪[‰Á¯Î ÏÚ· ÔÈ˘Â¯È‬‬

‫מאורייתא דמשה‪ ,‬וכבר הארכתי בזה בכמה‬           ‫˙‪˘‡¯Ï ˙·¯ ˙Âί·Â ‰ ˘ ÏÁ˙ ‰È˙ÂϘϘ ‰ ˘ ÏÎ‬‬
                    ‫תשובות‡‪.‬‬                  ‫ˆ„‪ÌÒ¯ÂÙÓ‰ Ï„‚‰ Ô‡‚‰ ·¯‰ "È ‰"‰ Â˙È·Â ˜È‬‬
                                              ‫‪‰ ȄӉ ˘" ˜"˜„ Ó"¯Â „"·‡ È" ÌÂÁ Â"‰ÓÎ‬‬
‫‪ ۯˆÓÂ‬לזה יפה רמז הדר גאונו כיו שהיא‬
                                                                                          ‫‪.‡"ÚÈ‬‬
‫מומרת לחלל שבת ולכל התורה ועתה‬
‫נחבשה ע"י נפשות מא ספו מא חשוב להתירה‬          ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני ע"ד אשה מרשעת ומעלליה רעי‬
‫עוד לבעלה אחר יציאתה מבית האסורי ‪ .‬ועוד נ"ל‬
 ‫הרי הנודרת ואינה מקיימת מתגרשת בע"כ משו‬       ‫בחילול שבת בפרהסיא ובאיסורי חמורי‬
‫שבניה מתי בחטא נדרי )כתובות עב‪ ,‬א(‪ ,‬מכ"ש זו‬   ‫כמפורס עד שלבסו רצחה פרי בטנה ונתפסה‬
‫שממיתה בניה ב קט ב ג' או ד' שני בשאט‬          ‫למלכות ונפסק דינה כרוצח ומחמת בקשות רבות‬
‫נפש‪ ,‬ונאמר התשכח אשה עולה מרח ב בטנה‬           ‫התחסדו עמה שתשב בבית האסורי אשר אסורי‬
‫ג אלה תשכחנה‪ ,‬א"כ א"א להבנות ממנה כי‬          ‫אסורי ש י"ב שנה‪ .‬והורמנא נית מהמלכות‬
‫תשחית זרעה והריונה ג"כ‪ ,‬ע"כ יפה ד יפה הורה‪.‬‬    ‫לגרשה בעל כרחה א הבעל רוצה‪ ,‬והבעל ר בשני‬
‫אלא שמהיות טוב כתב שיגרש בעצמו מידו לידה‬      ‫וקשה לעג זמ רב ודעת הדרתו להתיר לו לגרש בעל‬
                                              ‫כרחה‪ ,‬וכתב ששמע שנשאלתי על זה וגליתי דעתי‬
                 ‫לא ע"י שליח‪.‬‬
                                                                   ‫להתיר‪.‬‬
          ‫]˘‪[‰¯È·Ú ¯·„Ï ˙ÂÁÈÏ‬‬
                                              ‫‪ ‡Ï‬יאמי פרמכ"ת ידידי נ"י כי לא נודע לי‬
‫‪ ‰ÊÏ‬אעתיק לו מ"ש אצלי בגליו ש"ע ח"מ רס"י‬
                                               ‫מדבר זה עד עכשיו‪ .‬ומ"מ הריני מסכי ע‬
‫)קע"ב( ]קפ"ב[ וזה לשוני על הגליו ‪ ,‬עיי'‬       ‫הוראתו מהטעמי שכ' פר"מ הדרתו‪ .‬ונוס לזה‬
‫תשו' מהרי"ט )ח"א סי' קטז( שרמז מ"ל פ"ב מרוצח‬  ‫כי מיעוט הפוסקי המחמירי היינו בשהה ולא‬
‫)ה"ב( ולזה נתכוו הגאו מה"ו יצחק זצ"ל בתשו'‬    ‫ילדה ומשו בטול פריה ורביה בשב ואל תעשה‬
‫נב"י קמא חא"ע סי' ע"ו ולחנ התמרמר עליו‬         ‫י"ל העמיד רגמ"ה דבריו ויש כח ביד חכמי‬
‫הגאו נב"י·‪ .‬ולדינא נ"ל בוודאי א הקפיד הבעל‬     ‫לעקור בשב וא"ת‪ ,‬אבל להעמיד איש ר בשני‬
‫לגרש דוקא ע"כ‪ ,‬הוה אי שליח לדבר עבירה‪,‬‬         ‫בלי אשה כלל וקרוב לודאי ממש שיחטא בקו‬
‫וא הקפיד דוקא ברצונה ועבר וגירש בע"כ‪,‬‬         ‫ועשה‪ ,‬ואפי' חכמי ישראל אמרו )יומא יח‪ ,‬ב( מא‬
 ‫פשיטא דהוה שינוי בשליחות ואינה מגורשת‪ ,‬א‬     ‫הוה ליומיה‪ ,‬וא כי הארי במעיל צדקה )סי' לג(‬
‫א עשה שליח לגרש כאשר תמצא ידו ומה לו‬          ‫לית טע שאי כופי לישא אשה בזמ הזה‪,‬‬
‫למשלח א יגרש בהיתר או באיסור‪ ,‬וא יצוה‬         ‫היינו ההוא אמר מצינא למיק בנפשי' בלי חטא‪,‬‬
‫לסופר לכתוב גט לאשתו וכתבו בי"ט‪ ,‬יעיי ב"ש‬     ‫אעפ"י שלדעתי הבל פוצה פיו מ"מ אי לנו‬
                                               ‫לכופו‪ ,‬אבל הטוע בהיפו לא מצינא למיק‬
                                              ‫בנפשי ובשג לא קיי עדיי פ"ו והרי התירה‬
                                              ‫תורה יפת תואר נגד יצה"ר‪ ,‬לא אלי חרגמ"ה‬

                                                     ‫‪‡ ÔÓÈÒ‬‬
                         ‫‡‪.‰¯Â˙Ï ‚ÈÈÒ ‡È‰˘ ÂÊ ‰ ˜˙ ÏÚ Â È·¯ Î"˘Ó ‚ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .· 'ÈÒ Â ˜ÏÁ ‚ ÔÓÈÒ ‡ ˜ÏÁ ÏÈÚÏ ÔÈÈÚ .‬‬
‫·‪Ë"ȯ‰Ó ˙·Â˘˙ 'ÈÚ :Ì˘ Ó"ÂÁ Ú"Â˘Ï Ò"Á 'ÈÁ·Â .Â"˜Ò ËȘ 'ÈÒ Ú"‰‡ ˘"˙Ù 'ÈÚ .Ú"„Ï˘‡ Ô È¯Ó‡ Ô ·¯„ ¯ÂÒȇ· Û‡˘ ÊÚ 'ÈÒ ˘"Ú .‬‬

                                                       ‫‪.'ÂΠ‡ È„Ï Ú"‰‡ ˜ÏÁ· ‰Ú 'ÈÒ ‡Ó˜ È"· · ˘"Ó ¯‡Â·Ó Ì˘Â 'ÂÎÂ‬‬
   38   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48