Page 44 - 5

‫˘‡‪ ˙ÂÏ‬אב העזר חלק ב ‪˙·¢˙Â‬‬ ‫·‬

‫סס"י פ"ב וזה דלא כקצה"ח סי' זה ע"ש עכ"ל‬ ‫סי' קכ"ג סק"ו‪ ,‬לא שיי אי שליח לד"ע‪ ,‬כי‬
‫לכתוב גט עשאו שליח ולא לכתוב ביו אסור‬
‫ש על הגליו ‪.‬‬ ‫דוקא‪ ,‬וה"נ דכוותי'‚‪ ,‬ובזה מיושבי כל קושיות‬
‫‪. "‡ „Â‡Ó „¯ˉ ȯ·„ Ë"ΠÌÂÏ˘ ‰Ê 'ȉÂ‬‬ ‫הגאו מה"ו יצחק ז"ל הנ"ל זה הוה כמו ימירנו‬
‫כל הרוצה להמיר ימיר עיי' מ"ש נב"י עצמו ש‬
‫‪.˜"ÙÏ Á"ˆ˜˙ ÏÂχ ·"ÂË· '‡ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫‪· ÔÓÈÒ‬‬

‫]‚„¯‪[ÔÈ˘Â¯È‚Â ˙Â„Ú ÔÈ ÚÏ Â È„Â ‰Ë¢ È‬‬

‫]‚„¯ ˘‪[˘¯Á ¯„‚ ‰ËÂ‬‬ ‫˘‡‪ ‰Ï‬באיש אחד שמחמת רב דאגותיו והפסדי‬

‫‚¯‪ Ô ÈÒ‬פ"ק דחגיגה ג' ע"ב ת"ר איזהו שוטה‬ ‫רבי תכופי שאירע לו בממונו נקרה‬
‫במקרה מרה שחורה מלאנקילי שהוא גור עצבות‪,‬‬
‫פירש"י האמור בכל מקו שפטור מכל‬ ‫ומחמת זה אינו מתחיל לדבר כלל ע בני אד ‪ ,‬אמנ‬
‫המצות ומ העונש ואי קנינו קני ואי ממכרו ממכר‬ ‫א מתחילי עמו משיב כהוג ומתפלל ועולה לתורה‬
‫עכ"ל‪ ,‬היוצא יחידי בלילה והל בבית הקברות‬ ‫כדר שאר בני אד ‪ ,‬ואמנ מתו עצבו רוחו גר‬
‫והמקרע כסותו‪ .‬והנה יש לעיי מה גדר נתנו בשוטה‬ ‫כעסו שכמה פעמי מרד באבותיו‪ ,‬ועי"ז ברחה אשתו‬
‫הלא אפי' חרש פטור מהמצות והעונשי ואי קנינו‬ ‫ממנו באמרה שאינה יכולה לסבול זה‪ ,‬וע"י ריצוי‬
‫וממכרו כלו והכל משו שאי בו דיעה‪ ,‬וידוע הוא‬ ‫ופיוסי נתפייס בריצוי לפטור אשתו בגט פטורי ‪,‬‬
‫כי החרש אי בו אחת מכל אלו המנויי כא ‪ ,‬ואפ"ה‬ ‫ובשעת מעשה של אותו ריצוי הי' טוע בעצמו שואל‬
‫הואיל ואי דעתו שלימה ממועט הוא מכל האמור‪,‬‬ ‫ומשיב דברי הראוי לו והגוני וטובי לעני ‪,‬‬
‫ומכ"ש מי שדעתו פחותה מ החרש כמו רוב‬ ‫וקיבל קני לגרש את אשתו ע"ד הפשר הנעשה בפני‬
‫הפתאי ‪ ,‬וא"כ מ"ט נתנו חז"ל גדר איזהו שוטה‪.‬‬ ‫הרב אב"ד בעני זה‪ .‬ועתה נפשו בשאלתו א ראוי‬
‫לסדר הגט להזוג א אולי נאמר שהאיש בכלל שוטה‬
‫‪ ¯˙ÂÈÂ‬מזה יש לתמוה למה מנו חכמי בכל מקו‬
‫יחשב שאי גירושיו כלו ואינו מוציא עולמית‪.‬‬
‫חרש ושוטה ואפשר וקרוב לודאי שכ היא‬
‫הלכה למשה מסיני‪ ,‬וקשה כיו דתני חרש ומכ"ש‬ ‫˙˘‪.‰·Â‬‬
‫הגרוע ממנו בדעת למה הדר תני שוטה‪ ,‬בשלמא קט‬
‫לק"מ‪ ,‬דקט מחרש ושוטה לא אתי דאיכא קטני‬ ‫‪ ‰ ‰‬לדו בדיני השוטי אי אפשר כי א בראיית‬
‫דחריפי טובא בדעת‪ ,‬ואינהו מקט לא אתי' משו‬
‫שאינו איש‪ ,‬ועיי' מ"ש הר"ש ריש מס' תרומות‪ ,‬אבל‬ ‫עיני הדיי המבי מה טיבו ומהותו ואי אפשר‬
‫בחרש ושוטה קשה‪ ,‬ועיי' מ"ש תוס' גיטי כ"ב ע"ב‬ ‫לברר בכתב מה ענינו וטבעו ומהותו‪ ,‬וכמ"ש‬
‫ד"ה והא לאו בני דיעה וכו' דשוטה גרע מחרש‪,‬‬ ‫הרמב" פ"ט מה' עדות )ה"י( ואי לדיי אלא מה‬
‫דלגבי חרש הוי מועיל גדול מלמדו ומזהירו לחלו‬ ‫שעיניו רואות‪ ,‬ואפי' שיבא מכשורי לא בעינא‬
‫אי לאו דאינו באומר אמרו משא"כ שוטה ע"ש‪ ,‬מיהו‬ ‫דלימטי לי‪ ,‬וחכ שכמותו עיניו בראשו לנוכח יביטו‬
‫למסקנא בחליצה תרווייהו פסולי ובכתיבת הגט‬ ‫עד היכ מגיע שכלו והבנתו‪ ,‬א מה שנוגע לפלפל‬
‫תרווייהו כשרי בעומד על גבו כמ"ש תוס' ש ‪,‬‬ ‫בהלכה ולברר שרש הדי ומקורו מש"ס ופוסקי‬
‫אשמור לדבר כיד ד' הטובה עלי והוא יעזרני על דבר‬
‫הדר להנ"ל דקשיא לי מ"ט תני תרווייהו כלל‪.‬‬
‫כבוד שמו הגדול שלא אכשל בדבר הלכה‪.‬‬

‫‚‪ȉ ‡Ï ·ÈÈÁ ÁÏ˘Ó‰ ˙·˘· ËÁ˘Â Ì˙Ò ÁÈÏ˘ ‡˘Ú ̇˘ ˙·˘· ‰˘Â ¯Â˘ ˙ÁÈ·Ë ÔÈ ÚÏ ÁÈ 'ÚÒ ˘ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ¯ÂË· ˙‡ˆÓ ÂÊ ‡¯·Ò .‬‬
‫‡˘‪,Ó"˘ ‰"„ ‡ ,· ÔÈ˘Â„˜ ‰ ˜Ó‰ 'ÈÚ .·"‰ Ê"Ù ‰ÏÈÚÓ 'Ï‰Ó ÔÎÂ Ì˘ Ì"·Ó¯‰ Ô¢ÏÓ ÔÎ ˜„˜„˘ Â"‰ ‚"Ù ‰·È ‚ 'ω Ó"ÏÓ ÔÈÂÚÈ .Ú"„Ï‬‬
‫‪.Ò"‰ÂÒ· ÔωÏ . ˜ 'ÈÒ ‡"Á· ÏÈÚÏ '¯Â .‚Ș 'ÈÒ Ë"ÂÈ ‚ ÂÚ·Â Ì˘ ‰·È ‚ 'ω Ó"‰Ú˘ ·ˆ¯ 'ÈÒ ˘È¯ Á"‰Âˆ˜ ,‰Ê ÈΠ‰"„ · ,‚Ï ˙·Â˙Î ‰‡ÏÙ‰‬‬