Page 119 - IYUN
P. 119
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי רסו -דיי מי שהחשיר לו בדרר קיט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) סימן רסו -דין מי שהחשיך לו בדרך
סעיף א
א[ מי שהחשיך לו בדרך ויש לו מעות ,איך ינהג;
א .ביש עמו חמור ,וגם נכרי -מי שהיה בא בדרך וקדש עליו היום והיה עמו מעות
ויש לו חמורו וגם יש עמו א"י ,לא יניח כיסו על חמורו ,מפני שהוא מצווה על
שביתתו ,אלא נותן כיסו לא"י להוליכו לו ,ולמו"ש לוקחו ממנו (שו"ע) .ואע"ג
דליכא הכא משום שביתה ,דהא פסק בס"ב כשהיא מהלכת מניחו עליה וכשהיא
עומדת נוטלו הימנה ,אפ"ה כיון דבמלאכה גמורה הוא מצווה על שביתתו ,לא"י
יהיב ליה ולא לחמור{ .ד"ה על שביתתו}.
ב .מדוע הקילו בזה חכמים ע"י נכרי -אף שהא"י שלוחו לישא בשבת ,מ"מ הקילו
חכמים משום דקים להו שאדם בהול על ממונו ואי לא שרית ליה אתי לידי איסור
חמור שיוליך ד' אמות בר"ה .ואף בזמה"ז דליכא ר"ה לכמה פוסקים נמי דינא הכי.
{ס"ק ב ,ועי' אות ג}.
ג .האם צריך ליתן לנכרי שכר על זה -אפילו לא נתן לו שכר על זה (שו"ע) .והא"ר
מצדד דאם הוא מבעוד יום ,טוב יותר שיתן שכר{ .ס"ק ג}.
ד .אם החמור שכור מגוי -אפשר דה"ה כששכר את החמור מא"י ,די"א דשכירות
קניא לחומרא .והפמ"ג דאפילו שכר חמור מא"י ,טוב יותר ליתן על חמור של א"י,
מלעבור על איסור דאמירה לא"י שבות .אך כ"ז באופן שלא יהיה מחמר{ .ס"ק א
וד"ה חמורו}.
ה .בבהמה של ישראל חבירו -אפשר דאפילו אם הבהמה היא של ישראל חברו,
טוב יותר שיתן על החמור[ ,דחברו אינו יודע כלל ואנוס הוא] ,והא"י שיש עמו יחמר
אחריה{ .ד"ה וחמורו}.
ו .שכר את הגוי להוליך על חמור שלו -אם שכר את הא"י שיוליכנו למקום פלוני,
א"כ לא שכר את החמור ,דהא הא"י חייב במזונות ובאחריות החמור ,ולא שכר
דוקא חמור זה ממנו ,א"כ פשיטא דאין הישראל מצווה על שביתתו ,ע"כ טוב
יותר שיניח הכל על החמור .אך יזהר שלא יהיה מחמר ,דהיינו שלא יגעור בבהמה
שתלך מקולו או שאר דברים שמחמתו תלך הבהמה ,דאיסור מחמר שייך אפילו
על הבהמה שאינה שלו להרבה פוסקים[ .וא"צ בזה להניח עליו כשהוא מהלך וכדלקמן
הולך
במדבר
(שמד)
