Page 124 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫קכד‬

‫כרמלית‪ ,‬אלא יוציאנו ע"י א"י מרשות לרשות ואח"כ יטלטלנו בפחות מד"א‪,‬‬
‫ולבהכ"נ יכניסו ג"כ ע"י א"י‪ .‬ולהמ"א אין לעשות כן דהא אפשר למול בביתו‪{ .‬ס"ק‬

‫יז}‪.‬‬

‫ה‪ .‬מצא מציאה‪ ,‬האם התירו בפחות מד"א; (א) באדם אחד ‪ -‬דוקא כיס או מציאה‬
‫שבאה לידו [מבע"י]‪ ,‬אבל אם לא באה לידו לא (שו"ע וס"ק יט)‪.‬‬

‫(ב) מחברו לחברו ‪ -‬אף שכ"א מוליך פחות מד"א‪ ,‬וע"ד כן עושין‪ ,‬שרי‪ ,‬דבאופן זה‬
‫לא גזרו על פחות מד"א‪{ .‬ד"ה אבל אם}‪.‬‬

‫סעיף ח‬

‫ה[ יצא מביתו סמוך לחשיכה ושכח והוציא לרה"ר‪:‬‬
‫האם התירו לו באחד מהדרכים האלו‪ .‬ומ"ט ‪ -‬לא התירו לו בשום אחד מהדרכים‬
‫האלו‪ ,‬דדוקא מי שהחשיך לו בדרך שהיה סבור שעדיין יש שהות ביום (שו"ע)‪,‬‬
‫וקצת אונס חשיב‪ .‬אבל מי שיצא מביתו סמוך לחשכה‪ ,‬פושע הוא‪ ,‬דהיה לו לחוש‬
‫שמא ישכח ויטלטל ברה"ר‪ .‬והרשב"א חולק דגם בזה יש לסמוך על הדרכים הנ"ל‪.‬‬

‫וכ' הא"ר דיש לסמוך עליו‪{ .‬ס"ק כ‪-‬כב}‪.‬‬

‫סעיף ט‬

‫ו[ הגיע עם חמורו לחצר החיצונה;‬
‫א‪ .‬איך ומפני מה אינו עובר משום 'הנחה' ע"י שהבהמה עומדת ‪ -‬המ"א כ' דגבי בהמתו‬
‫לא החמירו כ"כ‪ .‬וי"מ דיזהר ליטול מהבהמה תיכף בבואה לחצר בעודה מהלכת‬
‫כדי שלא תהיה ההנחה ע"י הבהמה‪ ,‬או שיזהר ליטול ממנה קודם שנכנסה לחצרו‬
‫ולא יניח עליה עד לאחר שעקרה רגליה לכנוס לחצר כדי שלא תהיה העקירה על‬
‫ידה‪ ,‬ואף שאח"כ עומדת בחצר והוי הנחה‪ ,‬לית לן בה‪ ,‬דכל דבר שבחבירו פטור‬

‫אבל אסור‪ ,‬בחמורו מותר לכתחלה‪{ .‬ס"ק כג}‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלים שאינם מוקצה‪ ,‬האם נוטלם מעל החמור‪ ,‬ומדוע ‪ -‬נוטל מעל החמור‪ ,‬ואפילו‬
‫הם יותר מט"ו סאין שרי‪ ,‬משום צער בע"ח‪ ,‬אבל בלא"ה אסור לפנות מן העגלה‬

‫כלל [דהוי כמפנה אוצר]‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
‫ג‪ .‬בכלים שהם מוקצה‪ ,‬האיך ינהג; (א) בכלים שאם יפלו לא ישברו ‪-‬מתיר את החבלים‬

‫והשקים נופלים (שו"ע)‪.‬‬