Page 126 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫קכו‬

‫וגם במקום שאין יכול להוליכו פחות פחות מד' אמות‪ ,‬כגון שמתירא מליסטים‬
‫שיגזלוהו‪ ,‬או שיש מים רחב ד"א‪ .‬ולדידן דלית לן ר"ה גמורה אפשר דשרי בכל‬

‫ענין‪{ .‬ס"ק כט}‪.‬‬
‫ב‪ .‬מ"ט אין לילך לאט ‪ -‬כיון דלית ליה הכירא אתי למעבד עקירה והנחה‪ ,‬דזימנין קאי‬
‫ולאו אדעתיה (שו"ע)‪ .‬ואם עמד לתקן המשא פטור‪ ,‬דזה לא מקרי הנחה‪{ .‬ס"ק ל}‪.‬‬

‫סעיף יב‬

‫ט[ היה כיסו אצלו;‬
‫האם התירו גם בהיה כיסו אצלו וקידש עליו היום ‪ -‬י"א דדוקא בחבילה התירו‬
‫לעשות כן‪ ,‬אבל לא בכיסו‪[ ,‬דדוקא בחבילה שהיא כבדה ואין דרך לרוץ במשא כבד ואית‬
‫ליה הכירא‪ ,‬אבל בכיס שהוא קל אין היכר בריצה]‪ .‬וי"א דה"ה לכיסו (שו"ע)‪[ .‬והיינו במי‬
‫שהחשיך לו בדרך והוא קרוב לאונס]‪ .‬והמיקל כהי"א לא הפסיד‪ .‬ולדידן דלית לן ר"ה‬

‫אפשר דלכו"ע שרי בכל ענין‪{ .‬ס"ק לג‪-‬לד וד"ה דה"ה לכיסו}‪.‬‬

‫י[ שכח כיסו עליו בשבת‪ ,‬היאך ינהג‪:‬‬
‫א‪ .‬בביתו ‪ -‬יכול לילך עמו לחדר להתיר חגורו ולהצניעו שם (רמ"א)‪ .‬דכיון שהמוקצה‬
‫בידו יכול לילך עמו לכל מקום שירצה‪ .‬והגר"א החמיר בזה‪ .‬ובדה"ח מכריע דבכיס‬
‫שיש עליה תורת כלי והיא לא נעשה בסיס להמעות‪ ,‬כיון שהניחה בשכחה‪,‬‬
‫ומותר לטלטלה לצורך מקומה‪ ,‬לכן אם היה בידו יכול להוליכו לתיבה‪ ,‬אבל דברים‬
‫המוקצין בגופן כגון מעות ואבנים שאין להם שום היתר טלטול אפי' לצורך גופו‬
‫או מקומו ונטלו בידו‪ ,‬אסור לילך עמהן למקום אחר‪ ,‬רק יזרוק אותן תיכף‪[ ,‬מלבד‬

‫איזמל של מילה אף שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס‪ ,‬ואסור לטלטלו אפילו לצורך גופו מ"מ‬
‫כשהוא בידו יכול להניחו באותו חדר במקום שירצה‪ ,‬דאי יצטרך להשליך האיזמל מידו וישבר‬

‫מימנע ולא מהיל]‪.‬‬

‫ואם יתיר חגורו תיכף ויפול המעות יוכל להביא לידי הפסד‪ ,‬אפשר שגם להגר"א‬
‫מותר‪{ .‬ס"ק לה וד"ה יכול לילך}‪.‬‬

‫ב‪ .‬בשוק; (א) כשאין מתיירא שמא יקחו אותו ‪ -‬אסור לטלטלו להביאו לביתו‪ .‬רק‬
‫מתיר חגורו בשוק והוא נופל‪ .‬ואומר לא"י לשמרו‪ .‬ואם מביאו אין לחוש (רמ"א)‪.‬‬
‫ואם מתירא לסמוך עליהם‪ ,‬רשאי לצוותם להוליך לביתו‪ .‬ועצה זו טוב יותר‬

‫בשאפשר לו מכל האופנים הנ"ל‪{ .‬ס"ק לז}‪.‬‬