Page 127 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רסו ‪ -‬דיי מי שהחשיר לו בדרר קכז‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫(ב) בירא שמא יקחוהו ‪ -‬רשאי לרוץ עמו לביתו‪ ,‬שלא לעמוד כלל כדי שלא יעשה‬
‫עקירה באמצע הדרך‪ .‬ובתנאי כשנזכר כשהוא מהלך ולא עמד לפוש‪ ,‬שלא עשה‬
‫עקירה כלל בתחלת ריצתו‪ ,‬וגם כשבא סמוך לביתו יזרקנה תיכף כלאחר יד לביתו‪.‬‬

‫{ס"ק לו}‪.‬‬

‫סעיף יג‬

‫יא[ מצא ארנקי‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מותר ליטלו בחושש שמא יקדמנו אחר ‪ -‬אסור ליטלו (שו"ע)‪ .‬אפילו אם‬
‫יעמוד תחתיו ולא יעביר ד"א‪ ,‬אפ"ה אסור משום מוקצה‪ ,‬ולא שייך להתיר משום‬

‫פסידא‪ ,‬כיון שעדיין לא זכה בה‪{ .‬ס"ק לח}‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הותר בטלטול ברגל ‪ -‬יש להקל‪{ .‬ד"ה פן}‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם הותר להגביה לצורך להחזירו לבעליו ‪ -‬אם הוא מקום שרוב ישראל דרין בו‬
‫ומגביה כדי להחזירו אח"כ לבעליו‪ ,‬התירא דפחות מד"א בודאי לא שייך בזה‬
‫לכ"ע‪ ,‬דאין בהול בזה‪ ,‬כיון שהוא רק להחזירו לבעליו‪ ,‬אך לענין איסור מוקצה יש‬

‫לעיין‪{ .‬ד"ה אסור ליטלו}‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם הותר אמירה לא"י ‪ -‬כתב המ"א דאפילו לא"י אסור לומר ליטלו‪ ,‬ובא"ר מקיל‬
‫ע"י א"י‪ ,‬ובחידושי רע"א מיקל ע"י א"י ההגבהה דהוא רק טלטול בעלמא‪ ,‬אבל‬
‫לא לצוותו להוליך לביתו‪ ,‬אך אם הא"י בעצמו מביאו לבית ישראל נראה דאין‬

‫למנעו לכו"ע‪{ .‬ס"ק לח}‪.‬‬
‫ה‪ .‬עבר והגביהו האיך ינהג ‪ -‬יראה עכ"פ אח"כ לטלטלו פחות פחות מד"א ולבסוף‬

‫יזרקנו לאחריו כדי שלא יהיה הנחה‪{ .‬ד"ה מצא}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬