Page 132 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫קלב‬

‫(ב) קודם שעקר רגליו ‪ -‬אם לא עקר רגליו אף על פי שסיים תפלתו‪ ,‬אינו חוזר‬
‫אלא לשל שבת (שו"ע)‪.‬‬

‫(ג) קודם מודים ‪ -‬אפילו נזכר קודם מודים‪ ,‬לא יכלול אותה בעבודה לומר רצה‬
‫נא במנוחתנו ביום השבת‪ ,‬דלכתחלה צריך לומר ברכה לקדושת היום‪ ,‬ובדיעבד‬

‫יצא‪{ .‬ס"ק יג}‪.‬‬

‫סעיף ו‬

‫ה[ החליף תפילות שבת‪:‬‬
‫א‪ .‬החליף שחרית במנחה או מעריב; (א) בסיים הברכה ‪ -‬אינו חוזר‪ .‬שעיקר ברכה‬

‫רביעית היא רצה במנוחתנו‪ ,‬וזה נאמר בכל הברכות של שבת‪{ .‬שו"ע וס"ק יד}‪.‬‬
‫(ב) בנזכר באמצע ‪ -‬אם נזכר באמצע ברכה‪ ,‬פוסק‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬

‫ב‪ .‬החליף של מוסף באחרת [של שבת] – (א) האם חוזר ‪ -‬י"א שחוזר (שו"ע)‪ .‬והאחרונים‬
‫תמהו על מה שכתוב בלשון וי"א‪ ,‬דכו"ע מודים בזה‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬

‫ודינו כדלעיל דאם עקר רגליו חוזר לראש‪ ,‬ואם לא עקר רגליו חוזר לתכנת שבת‪.‬‬
‫(ב) ואם נזכר קודם שהתחיל רצה ‪ -‬כשיאמר והשב את העבודה יאמר ונעשה‬

‫לפניך קרבן מוסף‪ ,‬ויצא בזה‪{ .‬ס"ק טז וד"ה מוסף באחרת}‪.‬‬
‫ג‪ .‬אחרת בשל מוסף; (א) מ"ט חוזר ‪ -‬אף שהזכיר בהברכה מענין שבת אעפ"כ חוזר‪,‬‬

‫כיון שאמר מוסף תוך תפלתו ושקר לפני המקום‪.‬‬
‫(ב) האיך ינהג‪ ,‬אם עקר רגליו ואם לא עקר רגליו בנזכר באמצע ברכה ‪ -‬דינו ג"כ‬
‫כדלעיל דאם עקר רגליו חוזר לראש ומתפלל כהוגן לשם שחרית‪ ,‬אבל של מוסף‬
‫לא יתפלל עוד‪ ,‬כי כבר יצא בתפלה הראשונה ידי מוסף אף שכונתו היתה לשל‬
‫שחרית‪ .‬ואם נזכר קודם שעקר רגליו‪ ,‬בכל מקום שהוא עומד אפילו באמצע ברכה‬

‫מג' אחרונות‪ ,‬פוסק באמצע ומתחיל ישמח משה‪{ .‬ס"ק יז ועי' ד"ה אחרת}‪.‬‬

‫ויכולו וברכת מעין שבע‬

‫סעיף ז‬

‫א[ אמירת ויכלו אחר מעריב‪:‬‬
‫א‪ .‬מ"ט ‪ -‬משום יו"ט שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתפילה (שו"ע)‪ .‬ואגב‬

‫שבת זה תקנו לכל השבתות‪{ .‬ס"ק יח}‪.‬‬