Page 133 - IYUN
P. 133
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי רסח -דיי הטועה בתפלת השבת קלג
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ב .מ"ט בקול רם ומעומד -לפי שבזה אנו מעידים להקב"ה במעשה בראשית ,ודין
עדים בעמידה כדכתיב ועמדו שני האנשים{ .ס"ק יט}.
ג .בכמה ומ"ט -טוב לומר אותה ביחד בצבור ,דעדה שלמה בעינן להעיד להקב"ה,
ועכ"פ יהיה בשנים[ .ובאמת קי"ל בחו"מ דאין צריכין להעיד ביחד] .ולכתחלה טוב
בעשרה ,ומטעם זה המתפלל בלחש ימהר לסיים תפלתו כדי שיאמר ויכלו עם
הקהל{ .ס"ק יט וד"ה ומעומד}.
ד .האיך ינהג יחיד המתפלל בביתו -י"א דאינו חוזר לומר ויכלו ,דאין עדות ליחיד ,וי"א
דיחיד יכול לומר אבל אין צריך עמידה .וטוב שגם היחיד יאמר אבל לא יתכוין
לשם עדות אלא כקורא בתורה{ .ס"ק יט ועי' באות יד}.
ה .שכח לומר בבית הכנסת ,האיך ינהג -יאמר אותו שבקידוש ,מעומד[ .והמנהג לומר
אותו שבקדוש מעומד אף אם אמרו בבהכ"נ]{ .ס"ק יט}.
סעיף ח
ב[ ברכת מעין שבע:
א .טעם תקנתה -משום סכנת מזיקים ,שבתי כנסיות שלהם היו בשדה ולפעמים
בנ"א מאחרים לבוא לבהכ"נ וישארו יחידים בבהכ"נ בשדה ,לפיכך תקנו ברכה זו
כדי שבעוד שש"צ מאריך בה יסיימו גם הם תפלתם .וגם האידנא לא זזה תקנה
ממקומה{ .ס"ק כ}.
ב .אמירתה ביחיד -אין היחיד אומר אותה (שו"ע) .הגה .מיהו אם היחיד רוצה להחמיר
ע"ע יכול לאמרה בלא פתיחה ובלא חתימה (רמ"א) .דהיינו שמתחיל מגן אבות עד
זכר למעשה בראשית בלבד{ .ס"ק כא}.
ג .אמירתה בציבור -נוהגין הצבור לאמרה עם ש"צ בלא פתיחה וחתימה (רמ"א) .כי
עיקר התקנה היה שהש"ץ יברך אותה .ע"כ נראה פשוט שמה שנוהגין באיזה
מקומות שהש"ץ אומר בקול רם רק עד קונה שמים וארץ ואח"כ אומר בלחש,
לא יפה הן עושין ,אלא אחר שסיימו הקהל יתחיל הוא מגן אבות בקול רם{ .ס"ק
כב}.
סעיף ט
ג[ אמירתה ביו"ט:
א .יו"ט שחל להיות בשבת :האם מזכיר יו"ט במעין שבע -אינו מזכיר (שו"ע) .כי לא
הולך
במדבר
(שמד)