Page 137 - IYUN
P. 137

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי ער ‪ -‬לומר משנת במה מדליקיי קלז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬           ‫סימן ער ‪ -‬לומר משנת במה מדליקין‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף א‬

                                                                                                                                                                                        ‫א[ אמירת פרק במה מדליקין‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬טעם אמירתו ‪ -‬לפי שיש בו דין הדלקה וג' דברים שצריך אדם לומר בתוך ביתו‬

                                                                                                                                                                                                ‫ע"ש עם חשכה‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬זמן אמירתו ומ"ט ‪ -‬הספרדים אומרים אותו קודם תפלת ערבית‪ ,‬והוא הנכון (שו"ע)‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫שבמקומותם מקדימין להתפלל ערבית וע"י קריאת פרק זה שיקרא מקודם ידע‬
                                                                                                                                          ‫במה מדליקין ויזכור הג' דברים ויזהיר עליהם‪ .‬ובמקומות שנוהגין לאמרו אחר‬
                                                                                                                                          ‫תפלת ערבית‪ ,‬הטעם כדי שאם יאחר אדם מלהתפלל יהיה לו שהות להתפלל‬

                                                                                                                                                                                    ‫בעוד שיאמרו במה מדליקין‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ב‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬הזמנים שאין אומרים ומ"ט; (א) בשבת חוה"מ ‪( -‬רמ"א) לפי שאין מאחרין כ"כ‬

                                                                                                                                                                     ‫לבוא לבהכ"נ לפי שאין עושין בהם מלאכה‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) ביו"ט שחל להיות בע"ש ‪ -‬י"א שאין אומרים אותו (שו"ע)‪ .‬לפי שאין יכול‬
                                                                                                                                          ‫לומר עשרתם שאין מעשרין ביום טוב‪ .‬וכן ביום טוב שחל בשבת משום לא פלוג‪.‬‬

                                                                                                                                                                ‫{סק"ג}‪ .‬וכן ביוה"כ שחל בשבת אין אומרים אותו‪{ .‬סק"ה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) בשבת של חנוכה ‪ -‬יש שאין אומרים אותו (שו"ע)‪ ,‬מפני שנזכר בה פסול‬

                                                                                                                                                   ‫שמנים שהם אסורים בשבת ולא בחנוכה {סק"ד}‪ ,‬ואין נוהגין כן (רמ"א)‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142