Page 140 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫קמ‬

‫ה‪ .‬אמרו בואו ונקדש‪( :‬א) רצה לחזור ולשתות האם צריך לברך ומ"ט ‪ -‬אם רצו לחזור‬
‫ולשתות קודם שיקדשו‪[ ,‬אף על פי שאינם רשאים]‪ ,‬צריכים לחזור ולברך תחלה‬
‫בפה"ג‪ ,‬ואח"כ ישתו (שו"ע)‪ .‬דאסחו דעתייהו מלשתות עוד קודם קידוש‪ ,‬ולכן‬
‫דומה זה לאומר קודם בהמ"ז הב לן ונברך דצריך השותה אח"כ לחזור ולברך‪{ .‬ס"ק‬

‫כא}‪.‬‬

‫(ב) האם מברכים על כוס של קידוש ‪ -‬דעת המ"א שא"צ לברך ויוצא בהברכה‬
‫שבירך בתחלת השתיה‪ ,‬דהא לא אסחו דעתייהו מכוס של קידוש במה שאמרו‬
‫בואו ונקדש‪ .‬וכן א"צ לברך ג"כ על היין שישתה אחר כוס של קידוש‪ ,‬דהא לא‬
‫אסח דעתיה רק מהשתיה שקודם קידוש‪ .‬ולפי שיש דעות הרבה בדינים אלו‬

‫ראוי לכל בעל נפש ליזהר שלא יבוא לידי כך‪{ .‬ס"ק כא‪ ,‬ואות כה}‪.‬‬
‫ו‪ .‬בספק חשיכה כשלא אמרו באו ונקדש‪ ,‬אם רצו לשתות האם צריכין לחזור ולברך‬
‫ומ"ט ‪ -‬אין צריכין לחזור ולברך‪ ,‬אף דאסור מחמת שהוא קודם קידוש‪ ,‬האיסור‬

‫לבד אין עושה היסח הדעת‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬
‫ז‪ .‬שכח לקדש עד לאחר שברך ברכת המוציא‪ :‬האיך ינהג; (א) בנזכר קודם שאכל‬
‫[פרוסת המוציא] ‪ -‬יקדש על הפת ואח"כ יאכל (רמ"א)‪ .‬אף על פי שיש לו יין‪[ .‬דאל"כ‬
‫יהיה בורא פה"ג הפסק בין ברכת המוציא לאכילה]‪ .‬ולא יאמר עתה ויכלו רק בתוך‬

‫הסעודה‪{ .‬ס"ק כג‪-‬כד}‪.‬‬
‫(ב) בנזכר לאחר שטעם ‪ -‬יקדש על היין אם יש לו‪{ .‬ס"ק כג}‪ .‬וא"צ לברך שנית‬

‫המוציא‪{ .‬ס"ק כה ועי' אות לא}‪.‬‬
‫ח‪ .‬שכח להבדיל עד אחר שברך המוציא על הפת‪ :‬האיך ינהג ומ"ט ‪ -‬בהבדלה יאכל‬
‫תחלה [פרוסת המוציא]‪ ,‬דהרי אין מבדילין על הפת (רמ"א)‪ .‬ואח"כ צריך להפסיק‬
‫ולהבדיל‪ .‬ולהפוסקים הבדלה דרבנן א"צ להפסיק אלא גומר סעודתו ואח"כ‬

‫מבדיל‪{ .‬ס"ק כו}‪.‬‬

‫סעיף ז‬

‫ג[ עבר וטעם קודם‪:‬‬
‫עבר וטעם או אכל קודם קידוש בלילה‪ :‬בנזכר בלילה‪ ,‬האם מקדש מיד או ימתין‬
‫למחר ומ"ט ‪ -‬מקדש כל אימת שנזכר‪ .‬ולא נימא שימתין עד למחר בבוקר קודם‬

‫האכילה כדי שיהיה הקידוש קודם הטעימה‪{ .‬שו"ע וס"ק לז}‪.‬‬