Page 139 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רעא ‪ -‬דיני קידוש על הייי קלט‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫ב‪ .‬טעימת מים ‪ -‬אסור אפילו מים (שו"ע)‪ .‬ושרי לרחוץ פיו במים כיון דאינו מכוין‬
‫להנאת טעימה‪{ .‬ס"ק יג}‪.‬‬

‫ג‪ .‬אין לו אלא כוס אחת‪ ,‬האיך ינהג ‪ -‬יקדש עליו‪ ,‬ויברך בהמ"ז בלא כוס [אפילו למ"ד‬
‫בהמ"ז טעונה כוס]‪ ,‬ולא יאכל קודם שיקדש‪{ .‬ס"ק יב}‪.‬‬

‫ב[ התחיל לאכול מבעוד יום‪:‬‬
‫א‪ .‬האם צריך להפסיק ומ"ט ‪ -‬צריך להפסיק (שו"ע)‪ .‬ואף על גב דהתחיל בהיתר‪ ,‬שאני‬
‫הכא דהקידוש שייך לסעודה‪ ,‬ולכתחלה איתקון שיקדש קודם סעודה ובמקום‬

‫סעודה‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬
‫ב‪ .‬האיך מפסיק ‪ -‬פורס מפה‪ ,‬לכסות הפת עד אחר הקידוש‪ ,‬ומקדש ואח"כ יסירנה כי‬
‫היכי דתתראה דאתא הסעודה השתא ליקרא דשבתא‪[ .‬ובכ"ג צריך פריסת מפה והכא‬

‫קמ"ל דאי"צ שיעקור השולחן לגמרי ויקבענו מחדש לכבוד שבת]‪{ .‬שו"ע וס"ק טו‪ ,‬ואות יט}‪.‬‬

‫ג‪ .‬היה בסעודה ושתה יין מבעוד יום‪( :‬א) האם מברך על היין ומ"ט ‪ -‬אינו אומר אלא‬
‫קדוש בלבד בלא ברכת היין (שו"ע)‪ .‬כיון דכבר בירך על היין שבסעודה‪ .‬וה"ה‬
‫שאי"צ לברך על היין שבתוך הסעודה‪ ,‬דאין שום היסח הדעת בין שתיית הכוס‬

‫של קידוש לשתיית היין שבתוך הסעודה‪{ .‬ס"ק טז}‪.‬‬
‫(ב) האם מברך המוציא ומ"ט ‪ -‬אינו אומר אלא קידוש בלבד בלא ברכת היין‪,‬‬
‫ואח"כ מברך ברכת המוציא‪[ ,‬דאינו יוצא בהמוציא שבירך בתחלת הסעודה‪ ,‬לפי שהקידוש‬

‫שבינתים שהיה צריך לאמרו מפני שנאסר באכילה עד שיקדש זה הוי הפסק‪ ,‬לפיכך צריך לברך‬

‫שנית ברכת המוציא]‪ ,‬וי"א שאף כשמקדש על היין אינו מברך המוציא‪[ .‬דס"ל דקידוש‬
‫לא הוי הפסק]‪ .‬וכיון דספק ברכות להקל יש לתפוס כהי"א‪{ .‬שו"ע וס"ק יז‪-‬יח}‪.‬‬

‫(ג) במקדש על הפת האם מברך המוציא ומ"ט ‪ -‬כשאין לו יין ומקדש על הפת‪,‬‬
‫שזמן ברכת המוציא שלו הוא קודם קידוש‪ ,‬ולא היה עדיין הפסק שיהיה צריך‬

‫מחמת זה לברך שנית‪ ,‬א"צ לברך המוציא לכו"ע‪{ .‬ס"ק יז}‪.‬‬

‫סעיף ה‬
‫ד‪ .‬מאימתי אסורים באכילה קודם קידוש‪( :‬א) שנים שהיו שותים ואמרו בואו ונקדש‪,‬‬
‫ומ"ט ‪ -‬נאסר עליהם לשתות עד שיקדשו (שו"ע)‪ .‬דע"י אמירת בואו ונקדש חלה‬

‫עליהם חובת קידוש היום ונאסר עליהם לשתות‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬
‫(ב) בספק חשיכה ולא אמרו ‪ -‬אפילו לא אמרו בואו ונקדש‪ ,‬ממילא חל חובת‬

‫קידוש‪ ,‬ואסור לאכול ולשתות‪{ .‬ס"ק יט}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬