Page 125 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רסו ‪ -‬דיי מי שהחשיר לו בדרר קכה‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫(ב) בכלים שאם יפלו ישברו ‪ -‬מניח תחתיהם כרים וכסתות (שו"ע)‪ .‬ואף על גב‬
‫שקודם שיספיק לשמטם כולם בנחת שלא ישברו הכלים‪ ,‬הרי הם מבוטלים‬
‫מהיכנם באותה שעה עי"ז‪ ,‬אפ"ה התירו חכמים לעשות כן כדי שלא יהיה הפסד‬

‫ע"י השבירה‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬
‫(ג) בכלים שאין הפסד מרובה בשבירתן ומ"ט ‪ -‬חתיכות זכוכית רחבות שאינן‬
‫כלים‪ ,‬שאין הפסד כ"כ בשבירתן‪ ,‬דהם עשוים להחתך לחתיכות קטנות ולית‬
‫בזה רק הפסד מועט‪ ,‬אסור להניח כרים תחתיהן‪ ,‬לפי שמבטלן עכ"פ מתשמישן‬

‫לשעתן‪.‬‬
‫(ד) במקום הפסד מרובה ‪ -‬לבטל כלים מהיכנן לכל היום במקום הפסד מרובה‬
‫יש מתירין ויש אוסרין‪ .‬ובאמת קשה מאד להקל בזה‪ ,‬דפשטות הסוגיא מוכח‬

‫דאסור‪{ .‬ס"ק כז וד"ה לשמטן}‪.‬‬
‫(ה) במשאות גדולים שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהם ומ"ט ‪ -‬אם הם גדולות‬
‫שאינו יכול לשמוט הכרים מתחתיהן‪ ,‬אסור להניחם תחתיהן מפני שמבטל כלי‬
‫מהיכנו [מהתשמיש שהיה מוכן לו]‪ ,‬אלא פורקן בנחת שלא ישברו‪ ,‬ולא יניחם על‬
‫הבהמה משום צער ב"ח (שו"ע)‪ .‬ואם א"א לפורקן מותר להניח כרים וכסתות אף‬
‫במשאות גדולות‪ ,‬אכן לפמ"ש הרמב"ן והרשב"א אסור להניח תחתיהן כו"כ בכל‬
‫גוני‪[ ,‬וכדי להסיר הצער מהבהמה יתיר החבלים ויפלו השקין עם הכלים אע"פ שישברו]‪{ .‬ד"ה‬

‫לשומטן וד"ה ולא}‪.‬‬

‫סעיף י‬

‫ז[ חשכה לו בדרך ותפילין בראשו‪:‬‬
‫האיך ינהג ומ"ט ‪ -‬מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו (שו"ע)‪ .‬דא"א לו לישא אותם‬
‫בידו לביתו מפני קדושת שבת‪ ,‬ולהשאיר אותם שם בדרך א"א מפני בזיון התפלין‪,‬‬
‫ע"כ התירו לו חכמים לנשאם עליו דרך מלבוש עד ביתו‪ .‬אך צריך לכסותם שלא‬
‫יראוהו שהוא נושא עליו התפלין בשבת‪{ .‬ס"ק כח}‪ .‬ואם יש בית סמוך לחומה‬

‫שנשמרים בתוכו‪ ,‬מניחן שם (שו"ע)‪.‬‬

‫סעיף יא‬

‫ח[ היתה חבילתו מונחת על כתפו;‬
‫א‪ .‬באיזה אופן רץ תחתיה עד ביתו ‪ -‬דוקא כשאין עמו א"י ולא בהמה ולא חש"ו‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬