Page 181 - IYUN
P. 181
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי רעח -שיכול לכבות הנר בשביל החולה קפא
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) סימן רעח -שיכול לכבות הנר בשביל החולה
סעיף א
א[ כבוי הנר לצורך חולה:
א .כשיש בו סכנה; (א) מה הדין ומ"ט -מותר לכבות הנר בשביל שישן החולה שיש
בו סכנה (שו"ע) .שפקוח נפש דוחה שבת .משום דשינה יפה לחולה ,לכך התירו לו
הכביה בסתמא ,דעלול להתרפא עי"ז ,וגם עכ"פ לחיות חיי שעה יותר בשביל זה,
דגם ע"ז ניתן שבת לידחות ,ובלתי השינה אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן יותר.
ומיהו אפילו בחולה שאין בו סכנה ,אם הרופא אומר שע"י מניעת השינה יתגבר
עליו החולי יותר ואפשר שיבא עי"ז לידי סכנה ,גם זה שרי{ .ס"ק ג וד"ה בשביל}.
(ב) אם יכול ע"י טלטול המוקצה -דוקא בשא"א להוציא החולה למקום אחר
או להסתיר האור ממנו ע"י כפיית כלי על גביו או ע"י הוצאה לחדר אחר ,דאל"ה
בודאי יותר טוב לטלטל מוקצה מלעבור על איסור כביה{ .ס"ק א וד"ה מותר}.
(ג) אם יכול ע"י אינו יהודי -אם א"י מזומן לפניו ואפשר לעשות על ידו בלי
איחור ,יעשה על ידו{ .ס"ק ב}.
(ד) להדליק הנר בשבילו ומ"ט -כשיקיץ אח"כ מותר לדלוק הנר בשבילו .כדי
לראות איזה דבר הצריך לו .וגם כדי שלא ישב בחושך ,שדעת החולה מתיישב
בזה{ .ס"ק ב וד"ה לכבות}.
(ה) להטות הנר כדי שיאיר טוב ומ"ט -אסור כי שבת לא הותר רק מה שהוא
הכרח לו{ .ד"ה לכבות}.
ב .כשמתיירא מפני לסטים שיהרגוהו -ה"ה כשמתיירא מפני לסטים שלא יבואו עליו
ויהרגוהו ואין לו עצה להסתיר את האור ,ג"כ מותר לכבות ,שפקוח נפש דוחה
שבת .וכשידוע לו שהוא רק סכנת גנבי בלבד ,אסור לו לחלל שבת ולכבות{ .ס"ק ג
ואות א}.
ג .חולה שיש בו ספק סכנה -ה"ה בשביל החולה שהוא ספק סכנה ג"כ מותר לכבות.
{ס"ק ג}.
ד .חולה שאין בו סכנה -אסור לכבות לכו"ע ,וה"ה להשפיל אורה מעט ג"כ אסור
כידוע דהמעטת האור הוא בכלל מכבה .ואפי' להפוסקים דס"ל דאין על כיבוי
חיוב חטאת משום דהוי מלאכה שאין צריך לגופה ,אפ"ה אסור מדברי סופרים,
הולך
במדבר
(שמד)
