Page 177 - IYUN
P. 177

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רעז ‪ -‬שלא לגרום כיבוי הנר קעז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫(ב"י) (רמ"א)‪ .‬מפני שאין בהם משום מקרב השמן או מרחק‪ .‬ואם הוא בענין שיש‬
                                                                                                                                                 ‫לחוש שע"י הפתיחה ונעילה יכבה לגמרי‪ ,‬אף בשל שעוה אסור‪{ .‬ס"ק ח}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫(ד) האם יש בזה איסור טלטול מוקצה ומ"ט ‪ -‬אין איסור בטלטול הדלת משום‬
                                                                                                                                          ‫הנר המוקצה הקבוע בה‪ ,‬לפי שהדלת לא נעשית בסיס לנר‪ ,‬לפי שהיא חשובה‬
                                                                                                                                          ‫שמשמשת לבית ובטלה אצלו ולא להנר‪ .‬ובירו' מבו' דדוקא בשכח‪ .‬וצ"ע‪{ .‬ס"ק ז‬

                                                                                                                                                                                                               ‫וד"ה אף}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ב‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬לפתוח ולסגור דלת כנגד מדורה‪ :‬מה הדין ומ"ט‪( ,‬א) ברוח מצויה ‪ -‬אסור לפתוח‬
                                                                                                                                          ‫הדלת כנגד המדורה שהיא קרובה קצת אל הדלת (שו"ע)‪ ,‬מפני שהרוח המנשב‬
                                                                                                                                          ‫גורם להבעיר המדורה יותר‪ ,‬ואף על פי שאינו מכוין בזה‪ ,‬מ"מ פסיק רישיה הוא‬
                                                                                                                                          ‫{ס"ק ט}‪ ,‬ואפי' אין שם אלא רוח מצויה (שו"ע)‪ ,‬אף דע"י רוח מצויה אין דרך‬

                                                                                                                                                   ‫המדורה להבעיר יותר‪ ,‬אפ"ה אסור דגזרינן אטו שאינה מצויה‪{ .‬ס"ק י}‪.‬‬
                                                                                                                                                                                       ‫(ב) באין רוח כלל ‪ -‬מותר‪{ .‬ס"ק י}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫(ג) אם ע"י דפיקת הדלת עושה רוח מצויה ‪ -‬משמע בחדושי הר"ן דאסור‪{ .‬ס"ק י}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ד) בהיה פתוח כנגדה האם מותר לסגור ומ"ט ‪ -‬מותר לסגרו ואין בו משום מכבה‬
                                                                                                                                          ‫(שו"ע)‪ ,‬ואף על פי שהרוח היה מבעירה‪ ,‬אין בו משום מכבה‪ ,‬שאינו עושה כלום‬

                                                                                                                                                                             ‫אלא עוצר הרוח ואם תכבה תכבה‪{ .‬ס"ק יא}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ג‬

                                                                                                                                                                                  ‫ב[ שכח נר על טבלה או על השולחן‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫איך ינהג כשצריך להטבלה ומ"ט‪( :‬א) בנר שעוה ‪ -‬מנער את הטבלא והוא נופל‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫אפי' אם הוא דולק‪ ,‬רק שלא יכוין לכבותו (שו"ע)‪ .‬ואף על גב דאפשר שיכבה הנר‬
                                                                                                                                          ‫ע"י הנפילה‪ ,‬אפ"ה מותר‪ ,‬דלא הוי פסיק רישיה‪ ,‬וקי"ל דדבר שאין מתכוין מותר‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫וכתב במאירי דדוקא אם הוא מנערו בנחת [דהיינו שמטה הטבלא ומורידו לארץ ואח"כ‬

                                                                                                                                                                           ‫הוא מנערו]‪ ,‬דאל"ה הוא פסיק רישיה‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫הגה‪ :‬וטוב לעשותו ע"י א"י‪ ,‬במקום שא"צ כ"כ (רמ"א)‪ .‬ואם אין א"י מזומן יראה‬

                                                                                                                                                                                              ‫לעשות ע"י קטן‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) ביש בו שמן ‪ -‬א"א שלא יקרבנו אל הפתילה ונמצא מבעיר (שו"ע)‪ .‬או‬
                                                                                                                                          ‫שירחקנו ונמצא מכבה‪ .‬ואף על גב דהוא פסיק רישיה דלא ניחא ליה דלא מהני‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182