Page 172 - IYUN
P. 172
עיון ההלכה קעב
סעיף ב
ב[ ישראל וגוים מסובים יחד והדליק הגוי נר:
א .ברוב גויים ומ"ט -מותר להשתמש לאורו (שו"ע) .דמסתמא אדעתא דרובא קעביד.
ואפילו אם אח"כ נתרבו ישראל ונתוספו עליהן ,או שהלכו להן הא"י{ .ס"ק טו}.
והאינו יהודי המדליק אינו נחשב לחשבון הרוב ,שהוא מדליק על השלחן על דעת
המסובין אצלו{ .ד"ה שהסבו}.
ב .ברוב ישראל אסור (שו"ע).
ג .במחצה על מחצה -אסור (שו"ע) .דליכא למיקם עלה דמלתא אם בשביל א"י עביד
או בשביל ישראל עביד .וי"א משום דבמחצה על מחצה מסתמא לשם שניהם
נעשה{ .ס"ק טז}.
ד .ביש אדם חשוב -כתב במאירי ,לא כל הרבים שוים ,שאם יש אדם חשוב כ"כ
שהדברים מוכיחים שבשבילו נעשה הולכין אחריו[ .ובדעת התוס' צ"ע]{ .ד"ה אם
רוב}.
ה .ביש הוכחה שמדליק לצורך עצמו או א"י אחר -מותר{ .שו"ע וס"ק יז}.
ו .בספיקא -יש להחמיר ,שכן סתם המחבר ,ומ"מ בהצטרף לזה עוד איזה ספק ,יש
להקל{ .עי' ד"ה מחצה}.
ז .ביודעים שעשה גם בשביל ישראל -אסור .ומ"מ הסומך להקל אין למחות בידו.
{ס"ק יז וד"ה ואם יש הוכחה}.
ג[ לצורך סעודת שבת ומקום מצוה:
א .האם הותר אמירה לא"י במלאכה גמורה -י"א דמותר לומר לא"י להדליק לו נר
לסעודת שבת משום דסבירא ליה דמותר אמירה לא"י אפי' במלאכה גמורה
במקום מצוה ,שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לא"י להדליק נרות לצורך
סעודה ,בפרט בסעודת חתונה או מילה ,ואין מוחה בידם.
ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול ,דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו
(רמ"א).
ב .יש לו נר אחד – ההיתר שיושב בחשך ואין לו שום נר לאכול .אבל אם יש לו נר
אחד ,פשיטא דאסור{ .ס"ק כ}.
ג .מה נחשב לצורך סעודת שבת -כל הסעודה חשובה סעודת מצוה .ואם גמר
