Page 173 - IYUN
P. 173

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רעו ‪ -‬דיני נר שהדליק א"י בשבת קעג‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫סעודתו‪ ,‬אף שעדיין לא בירך בהמ"ז ‪ -‬אסור‪ .‬ויל"ע אם יש לו כוס לברהמ"ז‪ .‬ולפי‬
                                                                                                                                                            ‫מה דמסיק הרמ"א בודאי יש להחמיר בזה‪{ .‬סק"כ ואות כז‪-‬כח}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬צורך גדול ‪ -‬יש להחמיר במקום שאין צורך גדול (רמ"א)‪ .‬והשל"ה החמיר אף לצורך‬
                                                                                                                                          ‫גדול‪ .‬וכן ראה נוהגים בקהלות חשובים‪ ,‬שיושבים בחשכה במוצאי שבת‪ ,‬אפילו‬
                                                                                                                                          ‫בחתונה‪ ,‬עד שאמרו הקהל ברכו‪ .‬וכן נהג הגאון הר"ש כשהיו סועדים אצלו‬
                                                                                                                                          ‫סעודה שלישית‪[ .‬ובפמ"ג מצדד להקל להדליק ע"י א"י במו"ש לצורך מצוה אף כשהוא‬

                                                                                                                                            ‫עדיין בין השמשות‪ ,‬וכ"ש בערב שבת בין השמשות לצורך מצוה דבודאי מותר]‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬לתקן העירוב ומ"ט ‪ -‬מותר‪ ,‬כדי שלא יבואו רבים לידי מכשול‪[ .‬וכדאי הוא בעל העיטור‬
                                                                                                                                          ‫לסמוך עליו להתיר שבות דאמירה אפילו במלאכה דאורייתא במקום מצוה דרבים]‪{ .‬ס"ק כה}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ו‪ .‬לבנות בית הכנסת ‪ -‬אסור [אפילו לדעת העיטור]‪ .‬דהוי מצוה שאינה עוברת‪ ,‬שיכול‬
                                                                                                                                          ‫לבנותו בחול‪[ .‬ועיין בסימן רמ"ד במ"א שאוסר לעשות דבר זה אף בקבלנות‪ ,‬אם לא שיש‬

                                                                                                                                          ‫חשש שמא יתבטל ח"ו עי"ז בנין הבהכ"נ לגמרי דאז יש להקל בקבלנות‪ ,‬ואפשר דאף ע"י‬

                                                                                                                                                                    ‫שכירות מותר בכה"ג אם לא ירצה הא"י בקבלנות]‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ז‪ .‬מה דין שבות דישראל במקום מצוה ‪ -‬לכו"ע אסור אפילו במקום מצוה {ס"ק כא}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ג‬

                                                                                                                                                                                                      ‫ד[ לצורך הא"י‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬אמר לא"י שילך עמו והא"י הדליק נר ‪ -‬אין זה לצורך האינו יהודי‪ ,‬כיון שעיקר‬

                                                                                                                                                                                          ‫ההליכה בשביל ישראל (שו"ע)‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬כשא"י הולך לבדו ‪ -‬אם משלחם בשליחותו שילכו בעצמם‪ ,‬והדליקו את הנר להאיר‬
                                                                                                                                          ‫להם‪ ,‬אין זה מקרי לצרכו‪ ,‬אף שעיקר הליכתם הוא בשבילו‪ ,‬כיון שאין גופו נהנה‬

                                                                                                                                                 ‫מהנר בעת ההדלקה‪ ,‬ומותר אח"כ לישראל להשתמש אצל הנר‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬שפחה שמדלקת נר לצורך הדחת כלים‪( :‬א) הנאה שכלים שלו מודחים ‪ -‬לא מיקרי‬
                                                                                                                                          ‫לצורך ישראל‪ ,‬כיון שאין גוף הישראל נהנה ממנו‪ ,‬אלא כלים שלו מודחים‪ ,‬והיא‬

                                                                                                                                                                                    ‫חייבת להדיחם‪ ,‬לצרכה היא מדלקת‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) להשתמש אח"כ לאור הנר ‪ -‬מותר אח"כ ישראל להשתמש לנר זה אף צרכי‬

                                                                                                                                                                  ‫גופו‪ ,‬כיון דבעת הדלקת הנר הדליקה לצרכה‪{ .‬ס"ק כ"ז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) לסייע להשפחה בהדחת הכלים לפני נר זה ‪ -‬מותר‪[ .‬ושהישראל ידיח לבדו את‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178