Page 171 - IYUN
P. 171
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי רעו -דיני נר שהדליק א"י בשבת קעא
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) (ה) גוי שנכבה הנר מחמתו וחזר והדליקו -מותר דזה הוי כמו לצרכו כיון שנכבה
בידו{ .ד"ה לצורכו}.
ז .הדליק מדורה לצרכו או לצורך חולה ,האם מותר לכל ישראל בהנאה ומ"ט -מותר
לכל ישראל להתחמם[ .משום דמדורה קטנה נמי מחממת הרבה אנשים והוי כמו נר דנר
לאחד נר למאה] .ויש אוסרים במדורה[ ,אפילו אם נעשה בשביל חולה שיש בו סכנה {ד"ה
ויש}] ,משום דגזרינן שמא ירבה בשבילו (שו"ע)[ .ולא דמי לנר משום דלפי ריבוי אנשים
שמסובין אצל המדורה צריך להוסיף ולהגדיל המדורה] .ואם הסיק הא"י התנור לצרכו,
כו"ע מודים דרשאי הישראל ליכנס לבית החורף ,דחימום לאחד חימום למאה
והוי כמו נר דשרי{ .סק"ט}.
ולעת הצורך יש לסמוך אדעה הראשונה וכן סתם המחבר בסוף הסימן להקל.
{ד"ה ויש אוסרים}.
ח .ואם ידוע הוא שאינו מכירו -שרי לכו"ע{ .ס"ק י ואות י}.
ט .האם צריך לצאת מביתו( :א) בעשה הא"י בבית הישראל מדעתו [בשביל הישראל] -
אין הישראל צריך לצאת אף על פי שנהנה מן הנר או מן המדורה (רמ"א).
(ב) שבת במלון אצל א"י בשבת -כביתו הוא ולא הטריחוהו לצאת ממנו{ .ס"ק יב}.
(ג) בצוהו מתחילה -צריך לצאת אח"כ מהבית{ .ס"ק יג}.
י .האם מותר להשתמש לאורו בעשה הא"י בבית הישראל מדעתו [בשביל הישראל]
-אסור להשתמש לאורו דבר שלא היה יכול לעשות בלא נר או להתחמם כנגד
המדורה{ .ס"ק יג}.
וא"צ להפוך פניו מהנר אא"כ שרוצה לעשות מדת חסידות .וברשב"א משמע
שהוא מחמיר בזה{ .ס"ק יד}.
יא .באיזה אופן דין מחאה( :א) להזהירו להבא שלא יעשה -אחר שכבר עשה הא"י
ומה יש לו לישראל לעשות ,יזהירנו על להבא שלא לעשות כן.
(ב) למחות בו -אם נזדמן לישראל שראה בעת שהא"י רוצה להדליק בשבילו או
לעשות המדורה ,ואפילו אם היה זה בביתו של א"י ג"כ צריך למחות ,כיון שהנר
והעצים של ישראל ,ואפילו אם דעת הישראל לצאת אח"כ לחדר אחר שלא יהנה
מהנר ,ג"כ צריך למחות ,וכ"ש בבית ישראל{ .ס"ק יא ואות יב ועי' אות טו}.
(ג) לגרשו מביתו -אם הא"י עושה בע"כ חייב לגרשו מביתו מפני חילול השם
שיחשדוהו שעושה הא"י בשליחותו כיון שהוא בבית ישראל[ .ואין חילוק בזה בין
אם הא"י עושה בחנם או שקצץ עמו שכר בקיבולת כיון שהוא עושה בבית ישראל]{ .ס"ק יא}.
הולך
במדבר
(שמד)
