Page 174 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫קעד‬

‫הכלים אחר שהדליקה השפחה הנר‪ ,‬מצדד הפמ"ג להחמיר בזה ומשום דמחזי שהדליקה‬

‫לצרכו]‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬

‫ה[ טלטול דא"י‪:‬‬

‫מה הדין לומר לא"י שילך עמו ויטלטל ומ"ט‪( :‬א) נר שכבר דלוק ‪ -‬מותר לומר‬
‫לא"י לילך עמו [למשוך יין מן המרתף או להביא לחם וכה"ג]‪ ,‬ליטול נר דלוק כבר‪ ,‬הואיל‬
‫ואינו עושה רק טלטול הנר בעלמא (רמ"א)‪ .‬דהוא רק איסור מוקצה‪ ,‬ומוקצה שרי‬
‫ע"י טלטול מן הצד‪ ,‬וכיון דאי בעי ישראל שקיל ליה בעצמו ע"י טלטול מן הצד‬

‫כגון באחורי ידיו או בין אצילי ידיו וכיו"ב‪ ,‬כשמביא הא"י באיסורא לית לן בה‪.‬‬
‫ואין להתיר אלא לבני תורה‪ ,‬דילמא אתי למסרך ולהקל יותר‪.‬‬

‫ורק טלטול כשהוא צריך לו גופא [וכנ"ל] או כשצריך למקומו מותר‪ ,‬דלטלטל את‬
‫הפתילה ע"י הא"י כדי שלא יגנב או שלא יפסד‪ ,‬אסור‪{ .‬ס"ק כט‪-‬לא}‪.‬‬

‫(ב) בנר של שמן ‪ -‬אין חילוק בין נר של שעוה וחלב או של שמן‪ .‬אך בנר של‬
‫שמן נכון להחמיר שלא לומר לא"י שילך עמו במרוצה‪ ,‬כי אי אפשר שלא יתקרב‬
‫עי"ז השמן להפתילה או יתרחק ויש בזה משום מכבה ומבעיר אם היה הישראל‬

‫בעצמו עושה זה‪ ,‬ע"כ אין לומר זה לא"י‪{ .‬ס"ק ל ועי' אות לה}‪.‬‬

‫סעיף ד‬

‫ו[ גוי שבא להדליק נר שלו‪:‬‬

‫א‪ .‬מחה בו האם מותר להשתמש לאורו ‪ -‬מכיון דמיחה בו והראה לו דלא ניחא‬
‫ליה שיעשה בשבת בשבילו‪ ,‬אפילו אם אח"כ עשה המלאכה חשוב כאלו עשה‬
‫המלאכה לצרכו‪ ,‬ומותר להשתמש לאורו‪ ,‬ואפילו אם היה הנר של ישראל בבית‬

‫ישראל‪ .‬וכל זה כשלא יערים במחאתו‪{ .‬ס"ק לו}‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה החידוש שמותר למחות ‪ -‬סד"א להחמיר בזה כדי שלא לדבר בענין הדלקה‬

‫כלל‪{ .‬ס"ק לה}‪.‬‬
‫ג‪ .‬כשהנר של הישראל ‪ -‬צריך למחות בו כשרואה שרוצה להדליק נר או להוסיף שמן‬

‫בשבילו‪{ .‬ס"ק לז}‪.‬‬