Page 222 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫רכב‬

‫לתחתון {עי' ד"ה עד}‪ .‬ומשמע בגמרא דכל זמן שלא נסתלק האדמימות מן כל כפת‬
‫הרקיע באותו צד ששקעה החמה [דזה מקרי הכסיף העליון ושוה לתחתו] אין לסמוך‬

‫על הכוכבים‪[ .‬וצ"ע בכוכבים קטנים]‪{ .‬עי' ד"ה שיראו}‪.‬‬
‫ב‪ .‬ג' כוכבים קטנים או בינונים ‪ -‬מדינא סגי בג' כוכבים בינונים אלא שאין אנו בקיאין‬

‫בזה ושמא הן גדולים הנראין ביום לכן אנו מצריכין קטנים‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם סגי בג' כוכבים קטנים‪ ,‬או דבעינן נמי בינונים‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬בתפארת ישראל מצריך‬
‫ג' קטנים לבד ג' בינונים‪ .‬ול"י מקורו‪ .‬ואולי שמא אנו טועין בדבר וגדולים הם‪ ,‬לכך‬
‫צריכין עוד כוכבים הגדולים מהם ומזה אנו יודעין שעכ"פ הם אינם גדולים‪ .‬אולם‬
‫שארי אחרונים לא הזכירו ד"ז [ואפשר דאם בשארי מקומות הרקיע מעונן ולא יכול לראות‬
‫עוד כוכבים יש להקל לכו"ע]‪ .‬ולפי מה שכתב הגר"א דבעינן שיסתלק האדמימות מן‬
‫כל כפת הרקיע באותו צד ששקעה החמה ואז מועיל הג' כוכבים‪ ,‬נראה דמועיל‬

‫אז בג' כוכבים קטנים לבד‪{ .‬ס"ק ד ואות ג}‪.‬‬
‫ד‪ .‬כיצד ינהג ביום המעונן ‪ -‬ימתין עד שיצא הספק מלבו (שו"ע)‪[ .‬ומה שלא זכר השו"ע‬

‫שימתין השיעור ד' מילין מעת תחלת השקיעה לפי מה שפסק לעיל בסימן רס"א‪ ,‬דאפשר‬

‫דמיירי דלא נודע לו גם זמן השקיעה משום הענן‪{ .‬ס"ק ו}]‪.‬‬
‫ה‪ .‬כשיש שלשה כוכבים קטנים‪ ,‬ועדיין הרקיע מזהיר כאור יום‪ ,‬מה הדין ‪ -‬רעק"א‬
‫הביא ליקוטי פר"ח דאם הרקיע מזהיר כעין אורה של יום‪ ,‬לא נחשב אותו הזמן‬
‫רק בה"ש‪ .‬והגר"א כתב דאם נסתלק האדמימות מן כל כפת הרקיע באותו צד‬

‫ששקעה החמה אין אנו חוששין במה שמזהיר‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬
‫ו‪ .‬האם יכול לסמוך על מורה השעות‪ ,‬ובאיזה אופן ‪ -‬אם יש לו מורה שעות שהולך‬
‫בטוב ויודע בבירור שהיה אתמול בזה הזמן לילה ע"פ הדין דהיינו ג' כוכבים‬

‫קטנים‪ ,‬יוכל לסמוך ע"ז‪{ .‬ס"ק ז}‪.‬‬

‫סעיף ג‬

‫ג[ הבדלה מבעוד יום‪:‬‬
‫כיצד ינהג מי שהוא אנוס להבדיל מבעוד יום ‪ -‬יכול להתפלל של מו"ש מפלג‬
‫המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד אבל לא יברך על הנר וכן אסור בעשיית מלאכה‬
‫עד צאת הכוכבים (שו"ע)‪[ .‬ומ"מ ק"ש ימתין מלקרות עד צה"כ {סק"י}]‪ .‬ומ"מ כתבו‬
‫האחרונים דאין לעשות כן‪ ,‬דדבר תמוה הוא לרבים‪ ,‬גם שמא יבואו להקל‬