Page 356 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫שנו‬

‫אהל בהנחת הדף מלמעלה‪ ,‬משום דבלא"ה סתמו אינו עומד להשתמש באוירו‬
‫[וכשאינו משתמש באוירו לא חשיב אהל וכדלקמיה בס"ז]‪ ,‬וע"כ צריך שיהיה לו ד' דפין‬
‫מכל הצדדין כמו תיבה דאז ראוי להשתמש באוירו‪[ .‬ויש מאחרונים שמצדדין להקל‬

‫בהשלחן להניח עליו הדף מלמעלה אפילו כשיש לו ד' מחיצות מכל צד‪ ,‬דמסתמא א"צ לאויר‬
‫שתחתיו אם לא שדרכו להשתמש שם‪ ,‬אך לשון השו"ע שכתב וכן רגלי השלחן משמע דבשלחן‬

‫אם היו מחיצות היה ג"כ צריך להחמיר]‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם צריך שיעור גובה עשרה כמחיצה – התו"ש כתב דצריכין שיהיו גבהן עשרה‬
‫טפחים‪ ,‬או שבעה ומשהו ופחות משלשה טפחים מן הארץ‪ .‬ולענ"ד ברור דאפילו‬

‫במחיצות קטנות שבקטנות כגבה טפח אסרו חכמים בזה {ד"ה דפין}‪.‬‬
‫ד‪ .‬שולחן שיש לרגליו ארבע מחיצות‪ ,‬האם מותר להניח עליו את הדף‪( :‬א) כאשר‬
‫מטלטל את הרגלים ממקום למקום – נחשב כשמעמידן לצורך זה כאלו התחיל‬

‫בעשיית האהל‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬
‫(ב) כאשר הרגלים מונחות במקום אחד – מותר להניח עליהם הדף‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬

‫סעיף ד‬

‫י[ מיטה מסורגת בחבלים‪:‬‬
‫א‪ .‬לפרוס עליה סדין או להסיר בגד תחתון מעליה – אם יש בין חבל לחבל ג"ט‪ ,‬אסור‬
‫לפרוס עליהן סדין משום דעביד אהלא‪ ,‬וכן אסור לסלק בגד התחתון מעליה‬

‫משום דקא סתר אהלא (שו"ע)‪[ .‬ומיירי בשיש לה מחיצות המגיעות לארץ {ס"ק כד}]‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה העצה בזה – שיאחזו האנשים הסדין או הכר באויר‪ ,‬ויכניס אחר את המטה‬
‫תחתיה‪ ,‬וכיון שהוא שלא כדרך בנין לעשות תחלה הגג ואח"כ יכניס תחתיה מה‬

‫שלמטה מהגג‪ ,‬התירו באהל עראי‪{ .‬ד"ה מטה}‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם היתה עומדת במקומה מבעו"י – הרי נעשו המחיצות מבעוד יום‪ ,‬ולית בזה‬
‫משום אהל עראי‪[ .‬ולפ"ז משכח"ל סתירה חמור מבנין (בדרבנן)‪ ,‬דבסתירה בודאי אפילו הכל‬

‫נעשה מבעוד יום שייך בהו שם סתירה]‪{ .‬אות לא}‪.‬‬

‫סעיף ה‬

‫יא[ עביד וקאי מבעו"י‪:‬‬
‫א‪ .‬כיסא העשוי פרקים‪ ,‬שפושטו כדי לישב עליו – מותר לפתחו לכתחלה (שו"ע)‪ .‬דהא‬

‫עביד וקאי מבעוד יום {ס"ק כז}‪.‬‬