Page 357 - IYUN
P. 357
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שטו -דברים האסורים משום אהל בשבת שנז
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ב .חופה הקשורה לכלונסות מע"ש – מה"ט שרי להעמיד החופה ולסלקה{ .ס"ק כז}.
ג .דף הקבוע בכותל שבביהכ"נ ,שמניחין עליו ספרים – ה"ה דשרי .מיהו בדף בלא"ה
שרי ,דהא אין כונתו במה שפושט את הדף לשם אהל ,וא"כ אין עליו שם אהל
עראי כיון שהוא בלא מחיצות{ .ס"ק כז}.
ד .מיטה המחוברת ועומדת -אם היא זקופה או מוטה על צדה ,מותר לנטותה ליישבה
על רגליה ,דלאו מידי עביד אלא ליתובי בעלמא{ .ד"ה כסא}.
ה .מיטות שעשויין מקופלין וסמוכין לכותל – נעשה כסדר האהל שמתחלה המחיצות
ואח"כ הגג ,דאסור .אך אם השליבות של המטות סמוכין זה לזה שאין ביניהן ג"ט
דכלבוד דמיא ,אפשר דיש להקל מטעם דגם הגג כאלו נגמר כבר מבע"י .אך מ"מ
עצם דין הפשטת המטה אפשר דיש בפשיטתו משום טרחא ,וצ"ע .ואם יש לו
מטה אחרת לשכבר בודאי דאין נכון לפשוט מטות אלו[ .ולכבוד אורחים ל"ח לטירחא
ויש עצה דיאחזו אנשים הסדין באויר ואח"כ יפשוט א' את המטה תחתיו]{ .ד"ה לכתחלה}.
סעיף ח
יב[ שיעור טפח בגג האהל:
א .מנלן שיעור טפח בגג ובמחיצות – שכן מצינו אהלי טומאה טפח{ .ס"ק לד}.
ב .אהל קבע שאין בגגו טפח ,מה הדין( :א) מדאורייתא – הרי זה אהל עראי ,והעושה
אותו לכתחלה בשבת ,פטור (שו"ע) .והיינו אפילו עשאו לקבע שיתקיים כמה
ימים ,מ"מ כיון שאין בגגו טפח לא חשיב רק אהל עראי{ .ס"ק לב}.
(ב) מדרבנן – אסור ,גזירה אטו אהל קבע .וכ"ז הוא לדעת הרי"ף והרמב"ם ,אבל
לדעת רש"י והרא"ש כיון שאין בגגו טפח לא חשיב אהל כלל ,ומותר לכתחלה.
והשו"ע סתם כדעת הרי"ף והרמב"ם וכ"ה דעת ר"ח .ובפמ"ג מצדד דגם רש"י
והרא"ש מודו לדעת הרמב"ם בעשאו לקבע שיתקיים זמן כמה ימים{ .ס"ק לה}.
ג .באופן שמהגג המשופע מתרחב טפח בתוך שלשה – הוי כאלו היה גגה טפח{ .שו"ע
וס"ק לג}.
ד .יש בגגו טפח ולא עשאו קבע – אף שיש בגגו כמה טפחים איסורו רק מדרבנן{ .ס"ק
לד}.
ה .פריסת האמברילו [פאראסל] – יש הרבה והרבה שמחמירין ואוסרין שלא לפורסן
בשבת מטעם אהל ,וכמו שכתבו הפוסקים דכל היכא דמתכוין לשם אהל דהיינו
להגן מפני החמה והגשמים ,אפילו בשביל הגג לבד בלא מחיצות ג"כ יש איסור
הולך
במדבר
(שמד)