Page 354 - IYUN
P. 354
עיון ההלכה שנד
הותר עתה לעשות צרכיו חשיבא מחיצה המתרת ואסור לעשותה ,מ"מ בשעת
הדחק יש לסמוך ע"ז[ .ועכ"פ לכו"ע מותר לכסות הספרים בכסוי בעלמא כלי בתוך כלי
להתיר התשמיש ,דזה לא הוי מחיצה כלל]{ .ס"ק י}.
ג .כשיצרו תוקפו – מותר אז לסמוך על הפוסקים שמתירין לעשות מחיצת עראי לזה.
{ד"ה אם לא}.
ו[ תוספת למחיצה המתרת:
א .כשהיה מבע"י טפח בולט מן הצד -מותר להוסיף עליה ברחבה {רמ"א וד"ה שהיה}.
ב .בכורך מע"ש מחיצה לצד מעלה ונותנה על המוט ,ומשייר בה רוחב טפח – מותר
לפושטה כולה לצד מטה{ .עי' ד"ה שהיה}.
סעיף ב
ז[ תוספת אהל ארעי:
א .עצים התקועים בדופן הספינה וכופפין ראשם השני בדופן השני ,ואין בין זה לזה ג'
טפחים ,האם מותר לפרוס עליהם מחצלת ,ומ"ט – חשיבי כאוהל ומותר לפרוס
עליהם בשבת מחצלת ,דהוי ליה תוספת אהל עראי ושרי (שו"ע) ,דדוקא לעשות
אהל עראי מתחלה ,אסור ,אבל אם נעשה כבר מותר להוסיף עליו{ .ס"ק יד}.
ב .מחצלת הפרוסה מע"ש ברוחב טפח ,האם מותר לפרוס שאר המחצלת בשבת –
מותר (שו"ע) ,דהכא נמי כיון דהיה טפח פרוסה מבע"י ,מותר אח"כ לפרוס עוד,
דאינו אלא מוסיף על אהל עראי ,אבל בלא"ה אסור{ .ס"ק טו}.
ג .חלק המחצלת הכרוך ,האם עולה לשיעור טפח פרוס( :א) להתיר להוסיף על האוהל
– טפח שאמרו ,חוץ מן הכריכה (שו"ע) .היינו שאם היתה מחצלת פרוסה לשם גג
וכרכה מע"ש דצריך שתשאר טפח פרוס כדי שיהיה מותר לפרוס הכל וכנ"ל ,אין
רוחב העיגול של הכריכה עולה בשיעור טפח ,דהכריכה אינה חשובה פרוסה על
הגג לאהל ,אלא צריך שישייר טפח פרוס לבד מרוחב העיגול של הכריכה{ .ס"ק
טז}.
(ב) לפרוס המחצלת כשהיא כרוכה על איזה דבר ששייך בו אהל ,ומ"ט – יש
מהאחרונים שכתבו דאפ"ה לפרוס המחצלת כשהיא כרוכה על איזה דבר ששייך
בו אהל להדיא ,אסור משום אהל ,דדוקא בזה שהיה פרוס מתחלה וכרכה לא