Page 350 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫שנ‬

‫(ב) אם אין דעתו להסירו אף במוצאי שבת – אסור דהוי קצת קשר של קיימא‪.‬‬
‫{ס"ק מד}‪.‬‬

‫ב‪ .‬האם יכול להפקיע ולחתוך‪ ,‬ומ"ט‪( :‬א) כשעשוי לקיים על מנת שלא להסירו בשבת‬
‫– לא‪ .‬משום סתירה‪ .‬דכיון שהוא מחובר לקרקע יש בו משום בנין וסתירה‪[ ,‬ולרש"י‬

‫גזירה דרבנן הוא ולא סותר ממש]‪{ .‬ס"ק מג וד"ה אבל}‪.‬‬
‫(ב) אם אינו עשוי לקיים כלל – מותר (שו"ע)‪.‬‬

‫סעיף יא‬

‫ה[ סתימת נקב‪:‬‬
‫א‪ .‬סתימה בשעוה או שמן עב‪( :‬א) ליתן בנקב החבית ‪ -‬אסור‪ ,‬מפני שהוא ממרח‬
‫(שו"ע)‪ .‬אף על גב דאין מירוח בשמן‪ ,‬אסור‪ ,‬דגזרינן אטו שעוה‪ .‬ודוקא שמן עב‪,‬‬
‫כיון דשייך בו קצת מירוח אתי לאחלופי‪ .‬ושומן וחלב דינו כשעוה‪[ .‬והאי שעוה צ"ל‬

‫דהכינו לתשמיש מאתמול‪ ,‬דאל"כ בלאו הכי אסור משום מוקצה‪ ,‬דלאו כלי הוא‪ .‬וכשהכינו לכך‬

‫מותר לטלטלו ולא גזרינן שמא ידבקנו לכותל או לד"א‪ ,‬דאף אם ידבק אינו אלא מדרבנן שמא‬

‫ימרח בעת הדיבוק]‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
‫(ב) הנחה בעלמא מלמעלה – כיון דהוא משום חשש מירוח‪ ,‬אסור‪[ .‬וגם אין חילוק‬

‫בזה בין ת"ח לע"ה]‪{ .‬ס"ק מו}‪.‬‬
‫ב‪ .‬סתימה בדבר שאין בו משום מרוח‪( :‬א) בהיה היין יוצא‪ :‬א‪ .‬כשסותמו בדבר שאין‬
‫דרך לסתום בו [כמו צרור קטן או קיסם] – אסור (שו"ע)‪ .‬מדרבנן מפני דמחזי כמתקן‬
‫{ס"ק מח}‪ .‬ב‪ .‬לסתום כמו שהוא דרך תמיד לסתום בו [כגון בברזא] ‪ -‬מותר לכ"ע‪.‬‬
‫{ס"ק מח}‪ .‬ג‪ .‬בדרך הערמה ‪ -‬אסור‪ .‬ואם הוא ת"ח מותר (שו"ע)‪[ .‬וכתב המ"א דאף‬

‫דקי"ל דהאידנא אין לנו דין ת"ח‪ ,‬מ"מ לענין זה אין להחמיר‪ .‬ויש שחולקין עליו‪{ .‬ס"ק נ}]‪.‬‬
‫(ב) אם אין היין יוצא‪ :‬א‪ .‬ע"ג הנקב מלמעלה – מותר (שו"ע)‪ .‬ב‪ .‬להכניסו תוך הנקב‬
‫– מותר‪ .‬דהואיל ואין היין יוצא אפילו בלא תיקון‪ ,‬לא מחזי כמתקן‪ .‬והאחרונים‬

‫כתבו דהעיקר כדעת הרמב"ם שחולק דאסור‪ ,‬משום דהוי כעין בונה‪{ .‬ס"ק מז}‪.‬‬