Page 348 - IYUN
P. 348

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫שמח‬

‫לה לפתח‪ ,‬כשעושה‪( :‬א) נקב קטן שאינו עשוי להכניס ולהוציא ‪ -‬יכול לשברה‬
‫ובלבד שלא יכוין לנקבה נקב יפה שיהיה לה לפתח‪ ,‬דא"כ הו"ל מתקן מנא (שו"ע(‪.‬‬
‫ואפילו אם הנקב הוא נקב קטן שאינו עשוי להכניס ולהוציא‪ ,‬ג"כ אסור עכ"פ‬

                               ‫מדרבנן‪ ,‬אפילו בחבית כזו שהיא רעועה‪{ .‬ס"ק ו{‪.‬‬
             ‫(ב) נקב גדול שעשוי להכניס ולהוציא – יש בו איסור תורה‪{ .‬ס"ק ו{‪.‬‬
‫(ג) להתיז את ראשה‪ ,‬ומ"ט – ה"ה אם מתיז ראשה מלמעלה ומכוין ליפות‬

                                     ‫השבירה שתשאר עוד כלי‪ .‬אסור {ס"ק ה{‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחבית שלמה‪ ,‬מה הדין‪( :‬א) לנקוב בה נקב חדש שאינו יפה‪ ,‬ומה החידוש בזה –‬
‫אסור לשברה אפילו בענין שאינו עושה כלי‪ ,‬ר"ל שאינו עושה נקב לפתח אלא‬
‫שוברה‪ .‬ואפילו נקב בעלמא ר"ל נקב שאינו יפה לפתח‪ ,‬דאית ביה תרתי לטיבותא‬

             ‫שאינו שובר החבית וגם שאינו פתח‪ ,‬אפ"ה אסורה‪{ .‬שו"ע וס"ק ח{‪.‬‬
‫(ב) להרחיב הנקב‪ ,‬אפילו לא עד שיהיה עשוי להכניס ולהוציא –אסור עכ"פ‬

                                                             ‫מדרבנן‪{ .‬ס"ק ט{‪.‬‬
‫ג‪ .‬המרחיב ואינו מתכוין – אף על גב דהוי פסיק רישא שיתרחב ע"י פעולתו‪ ,‬שרי‬
‫{שו"ע וס"ק י{‪ .‬אבל דעת הרמ"א‪ ,‬דאפילו אם אינו מכוין להרחיב‪ ,‬אסור‪ ,‬אם הוא‬

                                                                ‫פס"ר‪{ .‬ס"ק י{‪.‬‬

                                  ‫סעיף ז‬

                                                          ‫ג[ סתירה בכלים‪:‬‬

‫א‪ .‬חותמות שבכלים‪ ,‬כגון שידה‪ ,‬תיבה ומגדל שהכיסוי שלהם קשור בהם בחבל‪ ,‬מה‬
‫הדין‪( :‬א) להתירו‪ ,‬ומ"ט – יכול להתירו (שו"ע)‪ ,‬דלאו קשר של קיימא הוא‪ ,‬שהרי‬

                                              ‫להתיר תמיד הוא עשוי‪{ .‬ס"ק ל}‪.‬‬
‫(ב) לחתכו בסכין‪ ,‬ומ"ט – יכול לחתכו בסכין (שו"ע)‪ ,‬ולא מקרי סותר‪ ,‬משום דלאו‬

                      ‫סתירה גמורה היא זו‪ ,‬ואינו אסור בכלים לכו"ע‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬
      ‫(ג) להתיר קליעתו – יכול (שו"ע)‪ ,‬ולדעת הרמב"ם יש איסור בזה‪{ .‬ס"ק לב}‪.‬‬
‫ב‪ .‬פותחת של עץ ושל מתכת‪ ,‬האם מותר להפקיע או לשבר – אסור‪ ,‬דבכלים נמי שייך‬

                  ‫בנין גמור וסתירה גמורה (שו"ע)‪ ,‬והוי סתירה גמורה {ס"ק לא}‪,‬‬
‫ויש מתיר (שו"ע)‪ ,‬ס"ל דאין שייך שם סתירה כלל בכלים‪ .‬ואף דהמחבר סתם‬
‫מתחלה לאיסור‪ ,‬אפ"ה הביא דעת היש מתירין כדי לסמוך עליהן להקל עכ"פ ע"י‬

                        ‫א"י‪ .‬וכמו שמסיים אח"כ; ויש להתיר ע"י א"י‪{ .‬ס"ק לו}‪.‬‬
   343   344   345   346   347   348   349   350   351   352   353