Page 353 - IYUN
P. 353
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שטו -דברים האסורים משום אהל בשבת שנג
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) (ב) אם הדרך הוא להיפתח תמיד – לא חשיב סתימה קבוע מן התורה ,ואפשר 16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA
דאף מדרבנן אין איסור בזה ,ובפרט אם יש שם אסקופה להפתח {אות ו}.
(ג) לקשור וילון בעניבה שלא תניד הרוח – משמע ממ"א דלא חשיב בזה מחיצת
קבע[ .ושאני וילון שלפני הפתח שעשוי להיות עומד כן כמה ימים .א"נ שם דעשוי לסתום
פתח של בנין קבוע חמיר טפי]{ .אות יא}.
ד[ דבר שאינו עשוי למחיצה:
א .תלית פרוכת לפני ארון הקודש( :א) כשיש בלא"ה דלת לארה"ק –פשיטא דשרי,
דאינו תלוי רק לצניעות בעלמא {ס"ק ז}.
(ב) כשאין דלתות לארון הקדש – כמה אחרונים מקילין[ ,וכמו וילון אצל הפתח].
{ס"ק ז}.
ב .תלית סדינין המצוירים על הכותל לנוי – מותר .ואפילו לקבעם שלא יהיו נזוזים
ממקומם ג"כ שרי ,כיון שאין עשויים כלל למחיצה{ .ס"ק ז}.
ג .מחיצה לפני החמה או הצינה ,או בפני הנרות שלא יכבה אותם הרוח( :א) מחיצת
עראי – מותר (רמ"א).
(ב) מחיצת קבע -פשוט דאסור{ .ס"ק ט}.
ה[ מחיצה המתרת ,כגון בפני הנר או ספרים:
א .מחיצה עשרה טפחים המתרת משום "מחיצה" – אסור לעשות מחיצה בפני אור
הנר כדי שישמש מטתו ,וכן לפני הספרים כדי לשמש או לעשות צרכיו (רמ"א),
דכיון דאסור לשמש בפני אור הנר או ספרים ,מקרי מחיצה המתרת .וכתב המ"א
דהיינו דוקא אם עושה מחיצה גבוה יו"ד טפחים והנר גבוה ונראית למעלה
[דמאפיל בטליתו] ,דכיון שהנר נראית א"כ ההיתר בזה הוא רק משום דיש ע"ז שם
מחיצה שגבוה יו"ד ,וחשבינן עי"ז להנר כעומד בחדר אחר .ואז צריך שיקשרנה
ג"כ שלא תניד אותה הרוח ,דאל"ה אין שם מחיצה עלה .ולכן אסור לעשותה
בשבת דחשיבא מחיצה המתרת{ .ס"ק י}.
ב .מחיצה המועלת בכך שמכסה את כל הנר ,עד שאין נראה – כיון שהנר מכוסה
א"כ ההיתר בזה לאו משום מחיצה אלא מחמת כיסוי בעלמא ,לכן אף שהיתה
המחיצה גבוה עשרה נמי מותר לעשותה ,דלא חשיבי מחיצה המתרת דאינו רק
משום כיסוי בעלמא[ .ולענין בפני הספרים צריך שיהיה עליהם עוד כסוי].
ואף שיש אחרונים שמפקפקים על חילוק זה וסוברים דכיון דס"ס ע"י המחיצה
12
הולך
במדבר
(שמד)
