Page 355 - IYUN
P. 355

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שטו ‪ -‬דברים האסורים משום אהל בשבת שנה‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫מחזי בזה כמשייר לאהל‪ ,‬אבל לתתנה כך כשהיא כרוכה על דבר אחר אסור‪{ .‬ס"ק‬
                                                                                                                                                                                                                    ‫טז}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ג‬

                                                                                                                                                                                             ‫ח[ עשיית גג [שלא להגן]‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬כשהיו מחיצות קבועין מעיקרא – לא אסרו כ"א בעושה גם המחיצות שתחתיו‬
                                                                                                                                          ‫בשבת‪ .‬לאפוקי אם היו המחיצות קבועין מעיקרא בזה המקום‪ .‬ואפילו אם היו ד'‬
                                                                                                                                          ‫מחיצות‪ .‬ולא נזכר שם שום נפקא מינה בין כשהיו ב' מחיצות או ד'‪{ .‬ס"ק יז ואות‬

                                                                                                                                                                                                                    ‫כא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬סתימת נקב שהעשן יוצא דרכו‪( :‬א) כשהחור הוא ג' טפחים – אפשר דאסור‪ ,‬דכיון‬
                                                                                                                                          ‫שיש לאותו המקום מחיצות בפ"ע‪ ,‬הוי כעושה אהל בתחלה‪ .‬ואינו דומה למה‬
                                                                                                                                          ‫שהתרנו בסימן שי"ג לסתום הארובה שבגג מטעם דהוא רק הוספת אהל עראי‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫התם הארובה אינו מחזיק אלא מקצת הגג‪ ,‬אבל כאן הנקב שהעשן יוצא מחזיק‬

                                                                                                                                           ‫כל רוחב המחיצות שסביב לה‪ ,‬והוי ע"י סתימת הכר כגג על המחיצות‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) כשהחור פחות מג' טפחים – כ' בתו"ש דאמרינן לבוד והוי כסתום ושרי‪[ .‬אך‬

                                                                                                                                                                                  ‫הפמ"ג לא פשיטא ליה דבר זה כ"כ]‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) בנקב הנמצא בכותל מן הצד‪ ,‬ומ"ט – מותר לסתום‪ ,‬דהוא רק תוספת מחיצה‬

                                                                                                                                                                                                        ‫בעלמא‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬בלע"ך שעשוי בקוימ"ן וקבוע שם – מותר לסתום בו בשבת ויו"ט‪ ,‬דהואיל דקבוע‬

                                                                                                                                                                                                  ‫שם הוי כדלת‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬

                                                                                                                                                                                            ‫ט[ רגלי המיטה והשולחן‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬כמה רחוקים יהיו מן הארץ ועדיין יחשבו כמחיצות – כתב הב"י דבעינן מחיצות‬
                                                                                                                                          ‫המגיעות לארץ‪ .‬אך אם סמוך לארץ פחות משלשה שם אין הדופן מגיע‪ ,‬אמרינו‬

                                                                                                                                                                                                     ‫בזה לבוד‪{ .‬ס"ק כא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬בכמה דפים נעשה כמחיצות‪ ,‬ומ"ט‪( :‬א) במיטה – במטה שדרך להשתמש באוירה‬
                                                                                                                                          ‫מתחת בהנחת מנעלים וכיו"ב‪ ,‬אסור אפילו כשיש לה רק שני דפין משני צדדין‬
                                                                                                                                          ‫המגיעין לארץ‪ ,‬דבשתים לבד חשיב אהל עם מחיצות וכדלקמיה בס"ו לענין‬

                                                                                                                                                                                                        ‫חביות‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) בשולחן – אינו אסור אלא כשיש לו ד' דפין מכל הצדדין כמו תיבה‪ ,‬דאז חשיב‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   350   351   352   353   354   355   356   357   358   359   360