Page 355 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שטו ‪ -‬דברים האסורים משום אהל בשבת שנה‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫מחזי בזה כמשייר לאהל‪ ,‬אבל לתתנה כך כשהיא כרוכה על דבר אחר אסור‪{ .‬ס"ק‬
‫טז}‪.‬‬

‫סעיף ג‬

‫ח[ עשיית גג [שלא להגן]‪:‬‬
‫א‪ .‬כשהיו מחיצות קבועין מעיקרא – לא אסרו כ"א בעושה גם המחיצות שתחתיו‬
‫בשבת‪ .‬לאפוקי אם היו המחיצות קבועין מעיקרא בזה המקום‪ .‬ואפילו אם היו ד'‬
‫מחיצות‪ .‬ולא נזכר שם שום נפקא מינה בין כשהיו ב' מחיצות או ד'‪{ .‬ס"ק יז ואות‬

‫כא}‪.‬‬
‫ב‪ .‬סתימת נקב שהעשן יוצא דרכו‪( :‬א) כשהחור הוא ג' טפחים – אפשר דאסור‪ ,‬דכיון‬
‫שיש לאותו המקום מחיצות בפ"ע‪ ,‬הוי כעושה אהל בתחלה‪ .‬ואינו דומה למה‬
‫שהתרנו בסימן שי"ג לסתום הארובה שבגג מטעם דהוא רק הוספת אהל עראי‪,‬‬
‫התם הארובה אינו מחזיק אלא מקצת הגג‪ ,‬אבל כאן הנקב שהעשן יוצא מחזיק‬

‫כל רוחב המחיצות שסביב לה‪ ,‬והוי ע"י סתימת הכר כגג על המחיצות‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬
‫(ב) כשהחור פחות מג' טפחים – כ' בתו"ש דאמרינן לבוד והוי כסתום ושרי‪[ .‬אך‬

‫הפמ"ג לא פשיטא ליה דבר זה כ"כ]‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬
‫(ג) בנקב הנמצא בכותל מן הצד‪ ,‬ומ"ט – מותר לסתום‪ ,‬דהוא רק תוספת מחיצה‬

‫בעלמא‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬
‫ג‪ .‬בלע"ך שעשוי בקוימ"ן וקבוע שם – מותר לסתום בו בשבת ויו"ט‪ ,‬דהואיל דקבוע‬

‫שם הוי כדלת‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬

‫ט[ רגלי המיטה והשולחן‪:‬‬
‫א‪ .‬כמה רחוקים יהיו מן הארץ ועדיין יחשבו כמחיצות – כתב הב"י דבעינן מחיצות‬
‫המגיעות לארץ‪ .‬אך אם סמוך לארץ פחות משלשה שם אין הדופן מגיע‪ ,‬אמרינו‬

‫בזה לבוד‪{ .‬ס"ק כא}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכמה דפים נעשה כמחיצות‪ ,‬ומ"ט‪( :‬א) במיטה – במטה שדרך להשתמש באוירה‬
‫מתחת בהנחת מנעלים וכיו"ב‪ ,‬אסור אפילו כשיש לה רק שני דפין משני צדדין‬
‫המגיעין לארץ‪ ,‬דבשתים לבד חשיב אהל עם מחיצות וכדלקמיה בס"ו לענין‬

‫חביות‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬
‫(ב) בשולחן – אינו אסור אלא כשיש לו ד' דפין מכל הצדדין כמו תיבה‪ ,‬דאז חשיב‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬