Page 143 - Step and repeat document 1
P. 143

‫פרשת צאיו | ‪143‬‬

‫ִרבון העולמים מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה שלך? תעלה אמת מן הארץ!‬
  ‫הדא הוא דכתיב (תהילים פה‪ ,‬יב)‪ֱ " :‬א ֶמת ֵמ ֶא ֶרץ ִּת ְצ ָמח" (בראשית רבה ח‪ ,‬ה)‪.‬‬

‫לפי המדרש‪ ,‬טרם בריאת האדם התווכחו ביניהם המלאכים האם ראוי לברוא את האדם‪.‬‬
‫האדם‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬מצטיין בעשיית צדקה וחסד‪ ,‬אך בכל הקשור לאמת ושלום מצבו‬
‫בעייתי; כולו שקרים ותככים‪ .‬בצעד פתאומי ומפתיע קטע הקב"ה את הדיון הער והשליך‬
‫את האמת לארץ‪ .‬לתמיהתם של המלאכים מדוע הקב"ה מבזה את חותם האמת שלו‪ ,‬הוא‬

              ‫השיב (או שהם מבינים לבסוף מעצמם)‪ :‬האמת תעלה ותצמח מן הארץ‪.‬‬

‫מה מלמד הקב"ה את המלאכים ואת מלאכי האמת בפרט בהשלכת האמת לארץ‬
‫ובציפייה שדווקא מהארץ תעלה האמת? – נראה שמלאכי האמת מייצגים את האמת‬
‫הבלתי מתפשרת‪ ,‬האמת של הדין‪ ,‬זו שאינה סוטה כחוט השערה מן האמת הצרופה‪.‬‬
‫מזווית ראייה זו של המלאכים‪ ,‬הטלת האמת ארצה היא למעשה התנקשות באמת‪ ,‬ולכן‬
‫מזדעקים המלאכים על כך‪ .‬אכן‪ ,‬הקב"ה מלמד את המלאכים שישנה אמת אחרת‪ ,‬אמת‬
‫מציאותית שחייבת לפגוש את קרקע המציאות על בעיותיה ומורכבותה‪ .‬זו אינה אמת‬
‫של דין שמיימי‪ ,‬אלא אמת של תיקון במציאות ולכן היא צומחת ותהליכית‪ .‬נראה כי דברי‬
‫השפת אמת‪" ,‬ובוודאי בעולם הזה שנקרא עלמא דשקרא היה כוונת הקב"ה לבוא להאמת‬

             ‫על ידי זה דווקא"‪ ,‬מכוונים בדיוק לאותה אמת שמושלכת ארצה במדרש‪.‬‬

‫עוד על ההבחנה שבין האמת השמיימית‪-‬מלאכית ובין האמת הארצית‪-‬אנושית ניתן‬
                           ‫ללמוד ממחלוקתם המפורסמת של בית הלל ובית שמאי‪:‬‬

‫תנו רבנן‪ :‬כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים‪ :‬כלה כמות שהיא‪ ,‬ובית‬
‫הלל אומרים‪ :‬כלה נאה וחסודה‪ .‬אמרו להן בית שמאי לבית הלל‪ :‬הרי שהיתה‬
‫חיגרת או סומא‪ ,‬אומרים לה‪ :‬כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה (שמות כג‪ ,‬ז)‪:‬‬
‫" ִמ ְ ּד ַבר ׁ ֶש ֶקר ִּתְר ָחק"! אמרו להם בית הלל לבית שמאי‪ :‬לדבריכם‪ ,‬מי שלקח מקח‬
‫רע מן השוק‪ ,‬ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר‪ :‬ישבחנו בעיניו‪ ,‬מכאן‬
‫אמרו חכמים‪ :‬לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות (כתובות טז‪ ,‬ע"ב)‪.‬‬

‫בית שמאי‪ ,‬המייצגים את האמת השמיימית‪ ,‬מורים לשבח את הכלה כמות שהיא‪ .‬לפירוש‬
‫שכוונתם למצוא את הטוב והיפה שבכלה‪ ,‬ובוודאי לפירוש שכוונתם היא שיש לומר‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148