Page 142 - Step and repeat document 1
P. 142

‫‪ | 142‬נתיבותיה שלום‬

‫בדברים אלו מציע השפת אמת לא פחות מהגדרה חדשה למושג האמת‪ .‬אם חשבנו‬
‫עד עתה שאמת ושקר מוגדרים לפי העובדתיות שלהם‪ ,‬כלומר‪ ,‬ש"אמת" זהה ל"נכון"‬
‫ו"שקר" זהה ל"לא נכון"‪ ,‬בא השפת אמת ועושה מהפכה של ממש‪ .‬לשיטתו‪ ,‬גם תיאור‬
‫מציאות שקרי יוכל להיחשב אמת‪ ,‬וגם תיאור מציאות אמיתי יוכל להיחשב שקר‪ ,‬משום‬
‫שהעיקר הוא המטרה‪ ,‬ואם היא אמיתית‪ ,‬היא מקדשת את האמצעים – גם אם שקריים; וכן‬
‫להפך‪ :‬עשיית אמת כאמצעי למטרה שקרית‪ ,‬הרי היא מגונה כשקר עצמו‪ .‬כאשר "נקודה‬
‫אמיתית שבלב אדם" מאירה בו‪ ,‬ראוי שתגייס להגשמתה כל אמצעי שנקרה בדרכה‪,‬‬

                                                       ‫ובכלל זה אפילו את השקר‪.‬‬

‫אולם השפת אמת לא מסתפק רק בכך‪ ,‬והוא לא טוען שהמטרה האמיתית רק מקדשת‬
‫את האמצעי השקרי‪ ,‬אלא מוסיף ומחדש ש"עיקר הרצון לבוא להאמת אינו בכלל שקר‬
‫ואדרבא זה תיקון השקר"; כלומר‪ ,‬שאמירת שקר העומדת בשירות מטרה אמיתית היא לא‬
‫פחות מאשר תיקונו של השקר‪ ,‬ו"ובוודאי בעולם הזה שנקרא עלמא דשקרא היה כוונת‬
‫הקב"ה לבוא להאמת על ידי זה דווקא"‪ .‬עולמנו זה‪ ,‬עלמא דשיקרא‪ ,‬יבוא על תיקונו דווקא‬
‫על ידי שימוש בשקר למטרה אמיתית ונעלה‪ .‬לפי דברים אלו‪ ,‬אמירת השקר במצבים‬
‫שבו הוא נדרש אינה רק תנאי לבעלות על מידת האמת‪ ,‬כפי שלימד הפשיסחאי‪ ,‬אלא‬

                                                        ‫היא גם תיקונו של השקר!‬

                                               ‫ו‪ .‬האמת מושלכת ארצה‬

‫השפת אמת לימד שכאשר האמת רוצה לתקן את המציאות בעלמא דשיקרא‪ ,‬היא חייבת‬
            ‫לעבור דרך השקר עצמו‪ .‬ביטוי לרעיון הזה מופיע במדרש המפורסם הבא‪:‬‬

‫אמר רבי סימון‪ :‬בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לבראת את אדם הראשון‪ ,‬נעשו‬
‫מלאכי השרת כיתים כיתים‪ ,‬וחבורות חבורות‪ ,‬מהם אומרים אל יברא‪ ,‬ומהם‬
‫אומרים יברא‪ ,‬הדא הוא דכתיב (תהילים פה‪ ,‬יא)‪ֶ " :‬ח ֶסד ֶו ֱא ֶמת ִנ ְפ ָּג ׁש ּו ֶצ ֶדק ְו ׁ ָשל ֹום‬
‫ָנ ׁ ָשק ּו"‪ ,‬חסד אומר‪ :‬יברא‪ ,‬שהוא גומל חסדים‪ ,‬ואמת אומר‪ :‬אל יברא‪ ,‬שכולו‬
‫שקרים‪ ,‬צדק אומר‪ :‬יברא‪ ,‬שהוא עושה צדקות‪ ,‬שלום אומר‪ :‬אל יברא‪ ,‬דכוליה‬
‫קטטה‪ ,‬מה עשה הקדוש ברוך הוא? נטל אמת והשליכו לארץ‪ ,‬הדא הוא דכתיב‬
‫(דניאל ח‪ ,‬יב)‪ְ" :‬ו ַת ׁ ְש ֵל ְך ֱא ֶמת ַאְר ָצה"‪ .‬אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא‪:‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147