Page 139 - Step and repeat document 1
P. 139

‫פרשת צאיו | ‪139‬‬

‫כלומר‪ ,‬לפי מדרש חכמים זה בתלמוד‪ ,‬רחל אומנם הסכימה להינשא ליעקב אך מתוך‬
‫היכרותה רבת‪-‬השנים עם אביה הרמאי‪ ,‬היא הזהירה את יעקב מפני תחבולותיו של אביה‪,‬‬
‫והיא אף ידעה לציין בפני בעלה לעתיד באיזה אופן תתבצע הרמאות‪ .‬יעקב מצידו לא‬
‫נותר חסר מענה והוא השיב לרחל תשובה מפתיעה‪' :‬אני אחיו של לבן ברמאות' (וזאת‬
‫על בסיס דרשת הכתוב‪ִּ " :‬כי ֲא ִחי ָא ִבי ָה ה ּוא"‪ .‬כט‪ ,‬יב)‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יעקב טען שלא‬
‫ניתן לאיים עליו ברמאות שכן הוא בקיא בחכמה זו בקיאות רבה‪ ,‬כאילו היה חניך של לבן‬
‫בתחום זה‪ .‬הגמרא מיד מעוררת את השאלה המתבקשת‪ :‬וכי לצדיק מותר לרמות? שאלה‬

                                             ‫הזוכה למרבה ההפתעה למענה חיובי‪.‬‬

‫נמצאנו למדים כי לפי התמונה המצטיירת במדרש זה‪ ,‬יעקב אבינו הכריז בגאון על היותו‬
‫רמאי! שאלת ההצדקה לרמאות מופיעה כאן בפירוש והיא אף באה כמענה לשאלה ישירה‬

                   ‫של רחל ומגלמת את הטענה שעם הרמאי יש להתמודד בכליו הוא‪.‬‬

‫ניתן לפרש את דברי המדרש הללו בשני אופנים‪ :‬מתון וקיצוני‪ .‬לפי הפרשנות המתונה‪,‬‬
‫מצב כזה של התמודדות מול רמאי הוא מקרה קצה‪ ,‬ורק בו מותר לצדיק לנהוג ברמאות‪,‬‬
‫וזאת רק מפני שאין דרך אחרת‪ .‬לפי הבנה זו‪ ,‬השקר הוא בבחינת הכרח לא יגונה‪ ,‬שכן‬
‫לעיתים השגת המטרה חייבת לעבור דרך השקר‪ ,‬שרק הוא מה שמאפשר לצדיק לצלוח‬

                                                     ‫את המשוכות הניצבות בפניו‪.‬‬

‫בכיוון פרשני זה הלך האבן עזרא בפירושו לגנבת הברכות‪" :‬כי הנביאים יתחלקו לב'‬
‫חלקים‪ :‬החלק הראשון שליח במצות והחלק השני נביאי העתיד‪ ,‬ואם יצטרכו לאמר דבר‬
‫שאיננו כהוגן לא יזיק" (כז‪ ,‬יט)‪ .‬וכך כותב גם החזקוני‪ָ '" :‬אנֹ ִכי ֵע ָ ׂשו ְּבכֶֹר ָך' – יש מפרשים‬

        ‫שלפי צורך שעה אפשר לשנות ה ִדבור‪ ,‬כגון אברהם‪ִ ' :‬א ְמִרי ִלי ָא ִחי ה ּוא'" (שם)‪.‬‬

                                                       ‫וכן כתב אור החיים הקדוש‪:‬‬

‫" ׁ ְש ַמע ְּבקֹ ִלי" – פירוש הגם שיש בדברים אלו כגניבת הדעת‪ ,‬עם כל זה יש לך‬
‫לשמוע בקולי‪ ,‬פירוש מלבד חיוב מצות כיבוד אב ואם שהיא מצות עשה‪ ,‬גם היא‬
‫נביאה‪ ,‬וכתיב בדברי נביא אמת (דברים יח‪ ,‬טו)‪ֵ " :‬א ָליו ִּת ׁ ְש ָמע ּון"‪ ,‬לזה אמרה‪:‬‬
‫" ׁ ְש ַמע ְּבקֹ ִלי"‪ ,‬וכבר כתבנו (טז‪ ,‬ה‪-‬ו) שיצטדק נביא באומרו לעבור על מצוה‬

                                          ‫ממצות התורה לפי שעה (כז‪ ,‬ח)‪.‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144