Page 140 - Step and repeat document 1
P. 140

‫‪ | 140‬נתיבותיה שלום‬

‫בדבריו מוסיף בעל אור החיים הקדוש סייג נוסף להיתר לשקר‪ ,‬לפיו מותר לשקר רק‬
                                       ‫כאשר ההיתר מגובה בהוראת שעה של נביא‪.‬‬

                                                     ‫ה‪ .‬המצווה לשקר‬

‫זוהי כאמור הפרשנות המתונה‪ .‬אכן‪ ,‬לפי הפרשנות הקיצונית למדרש‪ ,‬הדרך לצלוח את‬
‫בעיות עלמא דשיקרא שבו אנחנו חיים חייבת לעבור דרך השימוש בכלי השקר גופם‪ ,‬לא‬
‫כהכרח ובדיעבד אלא כמעט לכתחילה! אם יעקב היה נותר " ִאי ׁש ָּתם" כפי שהיה בתחילת‬
‫דרכו‪ ,‬הוא לא היה ראוי לברכת יעקב‪ .‬דהיינו‪ ,‬היכולת שלו לרמות ולגנוב את הברכות‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬היכולת להתחכך בהצלחה עם המציאות על כל בעיותיה ותככיה‪ ,‬אינה רק אמצעי‬
‫טכני להשגת הברכות והכרח בל יגונה‪ ,‬אלא תנאי מהותי שמאפשר לו לזכות בברכות‪.‬‬
‫סדנת ההיכרות העמוקה עם העולם הזה שעובר יעקב איש תם‪ ,‬שהחלה בפרשת תולדות‪,‬‬
‫ממשיכה ומעמיקה בפרשת ויצא במהלך השהות רבת‪-‬השנים שלו יחד עם לבן הארמי‪.‬‬
‫כאשר יוכיח יעקב כי הוא מסוגל לגנוב את ליבו של לבן ולברוח ממנו‪ ,‬אזי יוכח שהוא כבר‬
‫מחושל ומשופשף מספיק ואין לו עוד צורך בשהות עם לבן‪ ,‬אלא הוא כבר יכול לצאת אל‬

                                                    ‫החיים ולהקים את עם ישראל‪.‬‬

‫השאלה שיש לשאול היא‪ :‬מה ההבדל בין יעקב לעשו ש" ַצ ִיד ְּב ִפיו"? מה ההפרש בין יעקב‬
‫ללבן הרמאי? במענה לשאלה זו‪ ,‬כתב ר' שמואל משינווא‪ ,‬תלמידו של רבי שמחה בונם‬

                                                     ‫מפשיסחא‪ ,‬את הסיפור הבא‪:‬‬

‫"ְו ַי ֲעקֹב ִאי ׁש ָּתם ֹי ׁ ֵשב ֹא ָה ִלים"‪ .‬פעם אחת בא לפני הרבי ר' בונם זכותו יגן עלינו‬
‫זצ"ל‪ ,‬אחד מהחסידים‪ ,‬אברך רך בשנים‪ .‬והבין הרבי זכותו יגן עלינו‪ ,‬שהוא ותרן‬
‫מאוד על ממונו‪ ,‬עד שנותן מלבושיו לעניים‪ .‬ואמר לו‪ ,‬שלא זהו הדרך ושלא ינהג‬
‫עצמו יותר מדאי ב ִמדת הוותרנות‪ .‬ואמר לו בשם הרבי מלובלין זכותו יגן עלינו‬
‫זצ"ל‪ ,‬שפירש הכתוב "ְו ַי ֲע ֹקב ִאי ׁש ָּתם יֹ ׁ ֵשב אֹ ָה ִלים"‪ ,‬ופירש רש"י ז"ל‪ָּ '" :‬תם'‪ ...‬מי‬
‫שאינו חריף לרמות קרוי תם"‪ .‬והקשה הרבי מלובלין ז"ל‪ ,‬הא כתיב‪" :‬אחיו [אני]‬
‫ברמאות"? ותירץ‪ ,‬שצריך האדם שיהיה אדון ואיש על ה ִמדות‪ ,‬ולא שיהיה בעצמו‬
‫ה ִמדה‪ .‬כמו שכתוב‪' ,‬כל מי שנעשה רחמן על האכזרי [נעשה אכזרי על הרחמן']‪.‬‬
‫שצריך שיהיה ה ִמדה טובה בידו‪ ,‬פעם להתנהג ב ִמדה זו לשם שמיים‪ ,‬ואם צריך‬
‫לנהוג בהיפוכו לשם שמיים – כן יעשה‪ .‬וזה שכתוב‪ִ " ,‬אי ׁש ָּתם"‪ ,‬שהיה " ִאי ׁש" על‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145