Page 144 - Step and repeat document 1
P. 144

‫‪ | 144‬נתיבותיה שלום‬

‫בפני הכלה את המשפט הסתום הזה עצמו‪" ,‬כלה כמות שהיא" (ראו בריטב"א שם שני‬
‫הפירושים)‪ ,‬הרי שלשיטת בית שמאי יש לדבוק באמת העובדתית ואין לסטות ממנה‪.‬‬
‫לפי בית הלל‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יש לשבח את הכלה כנאה וחסודה למרות שעובדתית היא‬
‫אינה ראויה לשבח זה; הפירגון לכלה חשוב ביותר לדעתם‪ ,‬גם אם אין לו כל בסיס עובדתי‪.‬‬
‫בית שמאי מקשים על בית הלל מהפסוק " ִמ ְ ּד ַבר ׁ ֶש ֶקר ִּתְר ָחק"; מכיוון שהם מייצגים את‬
‫האמת השמיימית‪ ,‬כל פשרה ממנה אינה מקובלת עליהם ולכן הם סולדים מההתרחקות‬
‫ממנה‪ ,‬וממילא זועק לשיטתם הפסוק " ִמ ְ ּד ַבר ׁ ֶש ֶקר ִּתְר ָחק"‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬בית הלל אינם‬
‫מאוימים מהצורך להתרחק מהשקר בהקשר הזה‪ ,‬והם משיבים לבית שמאי בשאלה‪-‬טענה‬
‫שכמו שאדם הרואה את חברו שקנה חפץ‪ ,‬עליו לשבח אותו בפניו‪ ,‬כך יש לשבח את הכלה‬
‫בחתונתה‪" ,‬דכל שהוא מפני דרכי שלום אין בו משום ' ִמ ְ ּד ַבר ׁ ֶש ֶקר ִּתְר ָחק'" (ריטב"א שם)‪.‬‬

‫כידוע‪ ,‬נפסקה הלכה כבית הלל גם במחלוקת זו‪ .‬לאמור‪ ,‬שהאמת המקדמת‪ ,‬האמת‬
‫המתאימה למציאות‪ ,‬היא זו שצריכה להוביל אותנו ולפיה אמורים אנו להתנהל בעולם‬

                                                                           ‫הזה!‬

                                ‫ז‪ .‬שקר ודיני ממונות – לקח מוסרי ראשון‬

‫עד עתה עסקנו ביחס אל השקר כפי שהדברים עולים מפשטי המקראות‪ .‬גם המחלוקת‬
‫בתוך חז"ל ביחס אל השקר נובעת מראיית המקרא כפי שהוא‪ .‬עתה נעסוק בכמה היבטים‬

                             ‫של לקחים מוסריים מיעקב אבינו‪ ,‬וזאת על דרך הדרש‪.‬‬

‫הזכרנו לעיל את מדרש רבה המתאר את הדיון שהתנהל בין יעקב ולאה‪ .‬פירוש יפה‬
‫למדרש הנ"ל ראיתי בספר "מלא העומר" על התורה שכתב הרב אריה לייב צינץ‪ ,‬שהיה רב‬
‫ומקובל בפולין ורבו של מייסד חסידות גור‪ ,‬רבי יצחק מאיר אלתר‪ ,‬בעל חידושי הרי"ם‪.‬‬

‫לפני שנביא את דבריו‪ ,‬נקדים ונביא את המדרש הידוע הקובע "שכך היו התנאים‪ ,‬שיהא‬
‫הגדול נושא לגדולה והקטן לקטנה" (ילקוט שמעוני‪ ,‬בראשית כט‪ ,‬רמז קכה)‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כשנולדו יעקב ועשו‪ ,‬יצחק ולבן התנו ביניהם שילדיהם יתחתנו‪ ,‬כך שעשו שהוא האח‬
‫הגדול יתחתן עם לאה שהיא האחות הגדולה‪ ,‬ואילו יעקב האח הקטן יתחתן עם רחל‬
‫האחות הקטנה‪ .‬וידוע גם שלאה בכתה על שנפל בחלקה להתחתן עם עשו הרשע עד‬

                                               ‫שנשרו ריסי עיניה מרוב תפילותיה‪.‬‬
   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148   149