Page 141 - Step and repeat document 1
P. 141

‫פרשת צאיו | ‪141‬‬

‫ִמדת התמימות‪ ,‬גם כן לדעת ולהבין מתי להיות " ָּתם"‪ .‬והמרגלים אמרו (פרשת‬
‫שלח) על אנשי ארץ ישראל‪ ,‬שהם אנשי ִמדות‪ .‬כל זה אמר בשם הרבי מלובלין‬
‫זצ"ל‪ .‬וסיים דבריו לאותו אברך‪ ,‬ואמר לו‪ ,‬כן אתה בני‪ ,‬הגם ש ִמדה טובה מאוד‬
‫היא הנדיבות‪ ,‬אבל צריך האדם להיות 'בעל ה ִמדה'‪ ,‬לדעת מתי ואיך להתנהג בזה‬

                   ‫(רמתיים צופים‪ ,‬על תנא דבי אליהו רבה‪ ,‬דף צז‪ ,‬אות סח)‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬ההבדל בין יעקב לעשו הוא היכולת להפעיל את הרמאות ולא להיות מופעל על‬
‫ידה; היכולת להיות "אדון על המידות"‪ ,‬כלומר‪ ,‬לבחור באיזו מידה לפעול ומתי‪ ,‬היא‬
‫היכולת הרצויה‪ .‬בניגוד לעשו ולבן שבמהותם היו רמאים‪ ,‬יעקב היה איש אמת היודע גם‬
‫לפעול באמצעות מידת הרמאות‪ .‬הבחירה לפעול ברמאות כאשר זו נצרכת גם מעניקה‬
‫ליעקב בעלות על מידת האמת‪ ,‬שכן בלעדיה הוא היה אומנם תם‪ ,‬אך לא בעל מידה של‬
‫תום‪ .‬בהקשר ל"סדנת הרמאות" שעובר יעקב‪ ,‬ניתן לומר כי מיסוד נפשו יעקב הוא איש‬
‫תם‪ ,‬אך מכיוון שזהו טבע לו אין שבחו על כך; רק אחרי שיתנסה ב"איפכא מסתברא"‬
‫ויגלה בעצמו שהוא מסוגל לפעול אחרת‪ ,‬בדרכי הרמאות‪ ,‬יתברר שיעקב אכן תם מבחירה‬

                                      ‫ולפיכך הוא בעלים ממשיים על מידת האמת‪.‬‬

                 ‫דברים מפתיעים בנועזותם אומר השפת אמת בקשר לגנבת הברכות‪:‬‬

‫עניין יעקב שלקח הברכות במרמה והוטב בעיני השם יתברך‪ ,‬יש ללמוד מזה כי‬
‫כדי להשיג האמת באמת רשאין לעשות על ידי ָערמה‪ .‬כמו שאמרו רבותינו ז"ל‬
‫"הוי ערום ביראה"‪ .‬פירש רש"י ז"ל‪" :‬להערים בכל מיני ָערמה ליראת בוראו"‪.‬‬
‫כיון שעיקר הרצון לבוא להאמת אינו בכלל שקר ואדרבא זה תיקון השקר‪.‬‬
‫כדמצינו "אחטא ואשוב אין מספיקין" כו'‪ .‬והטעם שעל ידי התשובה חטא‪ ,‬עיין‬
‫שם‪ .‬כן להיפוך‪ .‬שמערים כדי ל ֹבא להאמת‪ .‬כיון שעל ידי השקר בא להאמת‬
‫מתקן השקר כנ"ל‪ .‬ובוודאי בעולם הזה שנקרא עלמא דשקרא היה כוונת הקב"ה‬
‫לבוא להאמת על ידי זה דווקא‪ .‬ועל ידי נקודה אמיתית שבלב אדם יוכל לעמוד‬
‫נגד חבילות של שקר‪ .‬כי שקר אין לו רג ַלים ואין לו קיום באמת‪ .‬לכך נקודה אמת‬
‫מבטל הרבה שקר‪ .‬וזה שכתוב "ניצוץ אחד יוצא כו' ושורף" כו' בפרשת וישב‬

                                                ‫(פרשת תולדות ‪ -‬תרל"ג)‪.‬‬
   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146