Page 197 - Step and repeat document 1
P. 197
פרשת וישב | 197
בעלי התוספות (שם) טענו ששיטת המהדרין מן המהדרין אינה פיתוח של שיטת המהדרין
אלא של קומת הבסיס של המצווה ,של "נר איש וביתו" :
והמהדרין מן המהדרין – נראה לרבנו יצחק דבית שמאי ובית הלל לא קיימי אלא
אנר איש וביתו ,שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר
שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים ,אבל אם עושה נר לכל אחד ,אפילו יוסיף
מכאן ואילך ליכא היכרא שיסברו שכך יש בני אדם בבית.
כלומר ,לפי בעלי התוספות" ,המהדרין מן המהדרין" חייבים לדלג על קומת ההידור ,שכן
אם ירצו לייצג גם את קומת המהדרין בהדלקתם ,יפקיעו את קומת ההידור מן ההידור,
שהרי הרואים את הנרות מחוץ לבית יסברו שמספר הנרות המודלקים הוא מספר בני הבית
ולא מספר הימים .לכן ,לפי התוספות ,ההידורים שבמצוות הדלקת נרות חנוכה אינם
יכולים לדור יחד .על קומת הבסיס של המצווה ניתן לבנות אחת משתי קומות של הידור:
קומת ההידור הראשונה מתמקדת בייצוג האור הייחודי של כל ילד; קומת ההידור השנייה,
ההידור המהודר יותר ,מייצגת את ימי החג בהדלקה .לא ניתן להדר את שני ההידורים יחד,
שכן ,כאמור ,האחד מכחיש את השני.
מבחינה רעיונית התוספות מציבים בפנינו את הדילמה החינוכית שעליה הצבענו :מחד
גיסא ,האב רוצה להדר בחינוך .הוא לא רוצה להשמיע רק את קולו הוא ,כמתבקש מעיקר
הדין של המצווה ,אלא הוא מעוניין לאפשר לכל ילד להביא לידי ביטוי את האור שלו;
מאידך גיסא ,הוא מעוניין שהדלקת הנר שלו תייצג ערך ,שתפנה כלפי חוץ ,שתפרסם את
הנס .לפי התוספות יוצא שאומנם יש מקום גדול להידור שנותן שוויון לכל בן להאיר את
האור שלו ,אולם יש ערך גבוה ממנו שהוא הייצוג של הבשורה היהודית החוצה ,ההידור
שבהידור ,גם כאשר הוא נאלץ להתעלם מאורו הייחודי של כל אחד.
הספרדים ,שנהגו בעניין זה כתוספות ,אכן נוהגים שרק בעל הבית מדליק נרות חנוכה,
ולא כל אחד מבני הבית .אולם גם לאשכנזים הנוהגים כשיטת הרמב"ם (הלכות מגילה
וחנוכה ד ,א-ב) ,שסבר שקומות ההידור אינן סותרות זו את זו ,המליץ הרמ"א בשם
מהר"ל מפראג ש"יזהרו ליתן כל אחד ואחד נרותיו במקום מיוחד ,כדי שיהא היכר כמה
נרות מדליקין" (שו"ע ,אורח חיים תרעא ,ב) .כלומר ,כאשר האב יאפשר לכל ילד להאיר
את האור הייחודי לו ,ולא רק זאת אלא גם ייתן לו מרחב מספיק גדול ,המובחן מזה של
