Page 52 - Step and repeat document 1
P. 52
| 52נתיבותיה שלום
הפסוק בבראשית ,אלא שגם הרוח שלו והמבנה הנפשי שלו מורכבים משני יסודות:
האחד מושך את האדם "למעלה" – אל הרוח והנשמה ,והשני מושך אותו "למטה" – אל
תאוות הגוף.
בעל צרור המור (ב ,ז) פירש את הפסוק כסדרו:
ואמר "ַו ִּיי ֶצר ְי-הָוה ֱא-לֹ ִהים ֶאת ָה ָא ָדם" – בעבור הגוףַ" ,ו ִּי ַּפח ְּב ַא ָּפיו ִנ ׁ ְש ַמת ַח ִּיים"
– בעבור הנפש .ואמר "ַו ְי ִהי ָה ָא ָדם ְל ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" להורות כי השם ברא את האדם
ישר ,ולכן עשה בידיו העיסהַ " .ו ִּי ַּפח ְּב ַא ָּפיו" הנשמה בפיו כאילו רצה לחבבו
ולנשקו בענין שיהיה דבק בו ,וזהו (שיר השירים א ,ב) " ִי ׁ ּ ָש ֵק ִני ִמ ְּנ ׁ ִשיק ֹות ִּפיה ּו".
והמה בקשו חשבונות רבים והלכו אחרי ההבל ויהבלו עד שחזרו להיות נפש חיה
כבהמות השדה כחיתו ארץ .וזהו "ַו ְי ִהי ָה ָא ָדם ְל ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" ,הוא מעצמו ,כי מיד
נטה אחר ה ִאשה.
לפי דבריו ,האדם נברא מגוף ונפש ,והנפש ניתנה בו על ידי הבורא בעצמו ולכן ברור
שהאלוקים עשה את האדם ישר ,ורק מצד האדם עצמו הוא ביקש " ִח ׁ ּ ְשבֹנ ֹות ַר ִּבים" (על פי
קהלת ז ,כט) והפך להיות " ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" .אפשר לראות שבעל צרור המור מתווה את הכיוון
שבו מאוחר יותר צעד הרב קוק .הרב קוק מדבר על ישרותו היסודית של האדם ,ובעל צרור
המור מדבר על אפשרות הקלקול העצמי של האדם שיכולה להביא אותו למדרגת חיה.
תיאור הפוך לדברי בעל צרור המור נמצא בפירוש הכלי יקר (שם):
כי נשמת חיים היא הנפש המשכלת הנצחי ,צא ולמד מי הנופח ,ותמצא שזה מדבר
בחלק א-לוה ממעל ,ויאמר אף על פי שנפח ה' באדם נשמת חיים המשכלת,
מכל מקום ויהי האדם בתחילת הווייתו לסתם נפש חיה כשאר בעלי חיים ,כי
"ְו ַע ִיר ֶּפֶרא ָא ָדם ִיָּו ֵלד" (איוב יא ,יב) ,ועיקר שלימותו תלוי בחריצות השתדלותו
וטוב בחירתו כשיפקח עיני ִ ׂשכלו בבואו בימים ,אבל בתחילת הווייתו ,אף על
פי שכבר נופח בו נשמת רוח חיים ,מכל מקום אין הנשמה בו בפועל כי אם בכֹח
לבד ,ואם לא ישנס מתני זריזותו לצאת בראש החלוץ ללחום מלחמת ה' ,הרי הוא
בבהמיותו ונמשל כבהמה .אבל " ׁש ֹור א ֹו ֶכ ֶ ׂשב א ֹו ֵעז ִּכי ִיָּו ֵלד" ,באותו יום נברא
עם כל שלימותו ואין בו תוספת שלימות .וגלה לנו הכתוב דבר זה שלא יטעה
