Page 53 - Step and repeat document 1
P. 53
פרשת ֹחנ | 53
האדם בעצמו לאמר שבלא יגיעה ועמל י ֹבא לידי שלימותו אשר כבר נוצר עמו,
ויסמוך על יתרון זה שנמצא ביצירתו ,כי אין הדבר כן ,אלא הכל תלוי בפועל
כפיו ,כי יש בידיו תמיד להחליף ולהמיר הטבע בשכל והשכל בטבע .ומטעם זה
לא נאמר ביצירת האדם 'וירא א-להים כי טוב' ,לפי שביצירתו עדיין לא ניכר מה
טובו ומה יופיו.
לפי הכלי יקרַ" ,ו ִּי ַּפח ְּב ַא ָּפיו ִנ ׁ ְש ַמת ַח ִּיים" אינו מצבו הראשוני של האדם אלא מצבו הסופי,
קרי :שלמותוַ" .ו ְי ִהי ָה ָא ָדם ְל ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" – זהו מצבו הראשוני כ"סתם נפש חיה כשאר בעלי
חיים" .כוונת הפסוק ,לדעת הכלי יקר ,היא לומר שלמרות שמעלתו של האדם גבוהה
מאוד והוא היצור היחיד שהקב"ה בעצמו נפח באפיו נשמת חיים ,הרי שאין זה אלא יעד
שהאדם יכול להגיע אליו ,מצב שהוא בכוח בלבד .ברם ,מצבו הראשוני של האדם הוא
" ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" ,כשאר בהמות וחיות .התקדמותו של האדם ממצב של " ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" למצב
של " ִנ ׁ ְש ַמת ַח ִּיים" תלויה "בחריצות השתדלותו וטוב בחירתו כשיפקח עיני ִ ׂשכלו בבואו
בימים" .ואם האדם לא יעשה כן" ,אם לא ישנס מתני זריזותו לצאת בראש החלוץ ללחום
מלחמת ה'" ,הוא יישאר עד סוף ימיו בבחינת " ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה".
נמצא שגם האדם וגם בעלי החיים נולדים במצב של " ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" ,אך ההבדל הוא שאצל
בעלי החיים " ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" הוא מצב של שלמות ,ואילו אצל האדם " ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" הוא מצב
התחלתי .שאיפתו של האדם צריכה להוציא מן הכוח אל הפועל את ' ִנ ׁ ְש ַמת ַה ַח ִּיים' שנפח
הקב"ה באפיו בעת יצירתו.
הידיעה שהקב"ה נפח באפיו נשמת חיים עלולה להיות לאדם לרועץ ,שכן האדם עלול
לחשוב שמעלתו מובטחת לו מרגע יצירתו .לכן התורה מבהירה שעל אף שיש יתרון לאדם
ביצירתו ,יתרון זה הוא אך ורק בכוח ,אך בפועל ,בתחילת הווייתו ,האדם הוא " ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה"
בלבד ,כשאר בעלי חיים ,והוא צריך "יגיעה ועמל" כדי להגיע לשלמותו .הבחירה היא
בידיו של האדם ,והוא שיחליט האם להישאר במצב של " ֶנ ֶפ ׁש ַח ָּיה" או להתעלות ולהוציא
אל הפועל את ' ִנ ׁ ְש ַמת ַה ַח ִּיים' שנפח הקב"ה באפיו" .ומטעם זה לא נאמר ביצירת האדם
'וירא א-להים כי טוב' ,לפי שביצירתו עדיין לא ניכר מה טובו ומה יופיו" .בעת יצירתו של
האדם הוא אינו 'טוב' ,אבל על ידי "יגיעה ועמל" הוא יכול להיות כזה .
