Page 139 - 10422
P. 139

‫בת המעמקים‬

‫היא משמיעה קול שהוא בין משיכה באף לשיהוק‪ .‬ואז היא‬
                       ‫ממהרת לצאת מהגשר וטופ בעקבותיה‪.‬‬
                         ‫"אני אלך אחריה‪ ",‬נליניה מציעה‪.‬‬

‫"לא‪ ,‬אני אעשה את זה‪ ",‬אני אומרת‪" .‬נליניה‪ ,‬תראי לטיה‬
‫את חיישן המיקום שלך‪ .‬אם הוא פועל‪ ,‬אני רוצה שהוא יותקן‬

                                                     ‫מיידית‪".‬‬
                             ‫"חיישן מיקום?" טיה שואלת‪.‬‬
‫נליניה מרימה את כדור הטניס המתכתי המשולב בקפיץ‬

                                          ‫ליצירת תפלץ מכני‪.‬‬
‫"מגניב‪ ",‬טיה אומרת‪ .‬אני מסתובבת ללכת‪ ,‬והיא קוראת‬
‫אחריי‪" ,‬אנה‪ ,‬אני רוצה לנסות עוד דבר אחד עם לוח הבקרה‬
‫של יואט‪ .‬כשהרחפנים שלו עברו מעל הקמפוס‪ ,‬הם בטוח ניסו‬

               ‫להסתנכרן עם הרשת הפנימית של בית הספר‪".‬‬
     ‫אני כובשת צמרמורת‪" .‬אבל בית הספר כבר הושמד‪".‬‬
‫טיה מהססת‪" .‬מערכות המחשוב נבנו בכוונה עמידות מאוד‪.‬‬
‫כמו הקופסאות השחורות במטוסים‪ .‬יכול להיות שהרחפנים‬

        ‫הצליחו לאסוף נתונים לפני שהרשת התנתקה סופית‪".‬‬
‫התוכנית הזאת לא ממלאת אותי אופטימיות רבה‪ .‬עוד‬
‫נתונים משמעותם עוד כאב‪ ,‬עוד תזכורות למה שאיבדנו‪ ,‬אבל‬

           ‫אני מצליחה להנהן‪" .‬נשמע לי טוב‪ .‬תמשיכו ככה‪".‬‬
                         ‫ואני רצה להדביק את אסטר וטופ‪.‬‬

‫‪139‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144