Page 144 - 10422
P. 144
ריק ריירדן
שליטה מסוימת .אבל ...את יודעת ,יכול להיות שהם לעולם לא
יעשו את זה .יש להם ספקות לגבי הכשירות שלי .עכשיו בית
הספר איננו .אני צריכה לבנות מחדש את ה"פ .אני לא יודעת
איך .אני מצטערת אם את שונאת אותי עכשיו ,אנה .אני לא
רוצה שתשנאי אותי".
אני חושבת על אסטר המסכנה שגרה באקדמיה מאז שהיתה
בת שש .ידעתי על המוות של הדודה שלה .ידעתי שאין לה
משפחה ,רק אפוטרופוסים ,אבל מעולם לא הבנתי כמה לחץ
ואחריות מגיעים עם השם הרדינג .כל החיים של אסטר ,במקום
שיאהבו ויטפחו אותה ,השגיחה עליה חבורה של עורכי דין
שאהבו וטיפחו את הכסף שלה ,וחיפשו אצלה סימנים לאי־
כשירות .לפחות אני זכיתי להכיר את ההורים שלי .הם היו חלק
מהחיים שלי.
"אסטר ,אני לא שונאת אותך ",אני מבטיחה לה" .ברור
שלא .לא הרשו לך להגיד שום דבר".
השפתיים שלה רועדות" .אבל האחרים ישנאו אותי".
"לא .ואם מישהו ישנא אותך ,אני אשים לו מצופי ברווזונים
ורודים ואזרוק אותו לים".
היא מושכת באף עוד קצת" .זאת היתה בדיחה ,נכון?"
"לא .אבל אף אחד לא ישנא אותך".
"ומה לגבי חבר הנאמנים? אני סיפרתי לך את מה שאני
יודעת .הם ינשלו אותי".
"אם חבר הנאמנים יעשה לך בעיות ,אני אבוא אישית ואבעט
לכל אחד מהם במפשעה".
אסטר מהרהרת .היא לא שואלת אם זאת בדיחה" .בסדר .זה
טוב .אני אוהבת אותך".
היא אומרת את זה בחוסר הטעמה כזה שכל אדם אחר היה
מפספס את זה ,או חושב שזאת היתה אמירה חסרת משמעות
144
