Page 147 - 10422
P. 147
בת המעמקים
חוץ מזה ,נאלצתי להפריד בין וירג'יל לקופר שהלכו מכות.
זה התחיל כשאחד מהם אמר — טוב ,האמת שלא ממש אכפת
לי .הרחקתי אותם בכוח וצעקתי קצת .סביר להניח שנהניתי
מזה קצת יותר מדי .היה מפתה לרתק אותם לתאים שלהם ,אבל
אני צריכה כל זוג ידיים עובדות .הריב שלהם הבהיר דבר אחד:
העצבים של כולם מתחילים להימרט.
חוץ מזה ,המצב של ד"ר יואט ממשיך להידרדר .פרנקלין
ולין־דזה התישו את עצמם במאמץ להשאיר אותו בחיים ,אבל
הם לא יודעים בוודאות אם הוא ישרוד אפילו יום אחד נוסף.
לחץ הדם שלו נמוך .הדופק שלו חלש .השתן שלו ...יש מצב
שהדחקתי את מה שהם אמרו לי על השתן שלו.
נקודות השיא של היום מעטות במיוחד.
קודם כול ,נליניה הצליחה להפעיל את חיישן המיקום.
ג'ם ,אסטר ,טיה ואני מצטרפים אליה בגשר לחשיפה הגדולה.
אנחנו לא בטוחים למה לצפות .כדור המתכת הקטן ניצב מעל
צג הניווט .סלילי התיל מזדקרים לכל עבר כמו זרועות הציד
של תמנון ,ומחוברים לנקודות שונות בצג הניווט בלי חוקיות
ברורה .הם משמשים כאנטנות? כהארקה?
"בבקשה ".נליניה מסובבת חוגת נחושת בצד אחד של
הכדור.
החדר מתמלא טלאי אור ירוקים מרחפים ,כאילו אנחנו בתוך
אקווריום שזקוק נואשות לניקוי.
אסטר אומרת" ,זה לא נראה בסדר".
"רגע ",נליניה אומרת" .אני אכוון מחדש את רזולוציית
התצוגה"...
היא מסובבת חוגה נוספת .האורות הירוקים מתכווצים
לכדור זוהר בערך בגודל כדורסל ,שמרחף מעל הבסיס של
חיישן המיקום.
147
