Page 146 - 10422
P. 146
21
במהלך היומיים הבאים אני מנסה לא להתעסק בצורה אובססיבית
מדי במה שאסטר אמרה.
אני לא מצליחה .בלילה אני שוכבת ערה וחושבת על המוות
של ההורים שלי .אני מדמיינת אותם צוללים אל ההריסות
החלודות המלחיצות של הצוללת ונלכדים בפנים ,או נהרגים
מאיזו מלכודת עתיקה .אני חושבת על ֶדב ,ואיך שהוא בטח
נקרע מבפנים מכל הסודות .יש לי סיוטים על ראש החץ האפל
של הארונקס הממהרת לעברנו מתחת למים ומבקעת את
הווארונה לשניים.
במהלך היום אני עסוקה מדי בבעיות המיידיות ,ואין לי זמן
לדאוג לגבי דברים שעלולים להרוג אותי בהמשך .תודה לאל
על חסדים קטנים.
בין נקודות השפל :מאגרי המזון מתחילים להידלדל .היינו
צריכים הרבה יותר אספקה משחשבתי ,ואנחנו פחות טובים
משקיוויתי בקיצוב של המזון .אני מרגישה אשמה כי גנבתי עוד
עוגיית שוקולד צ'יפ אחת אחרי ארוחת הערב ביום הראשון (מה
שבאמת רציתי היה מאפה גוג'יה טבול בצ'אי חם ,אבל בזמנים
קשים מסתפקים באיזה אוכל מנחם שיש).
146
