Page 145 - 10422
P. 145
בת המעמקים
מתוך נימוס ,כמו מה שלומך? אבל אני יודעת שהיא התכוונה
לזה.
"גם אני אוהבת אותך ",אני אומרת" .אני יכולה לשאול
אותך עוד דבר אחד?"
היא מהנהנת .בזמן שהיא מלטפת את האוזן של טופ ,אני
מבחינה כמה שהציפורניים שלה כסוסות.
אני לא בטוחה שאני רוצה לדעת את התשובה ,אבל אני בכל
זאת שואלת" .אמרת שאת יודעת מה הולך לקרות לי .למה
התכוונת?"
היא מסתכלת בקימוט מצח על התמונה שבחזית הספר .הר
געש כהה ,משונן ,מיתמר מתוך ים גועש .בחזית ,כלב ספוג מים
שדומה מאוד לטופ רועד לבדו על שן סלע זעירה.
"כשההורים שלך מצאו את הנאוטילוס ",היא אומרת" ,הם
ניסו לפתוח אותה .הם ניסו להיכנס .אבא שלך היה אמור להיות
מסוגל לעשות את זה .הוא היה צאצא ישיר של נמו .אני לא
יודעת מה בדיוק קרה ,אבל משהו השתבש .בגלל זה ה"פ כל
כך נזהרו עם ֶדב .הם לא רצו שהוא יתקרב לצוללת עד שהם
יבינו —"
"רגע ",אני אומרת .הראש שלי מסתובב" .המוות של ההורים
שלי היה תאונה".
"אני לא חושבת ".לרגע נדיר אחד ,אסטר ממש מסתכלת לי
בעיניים" .הנאוטילוס מסוכנת ,אנה .אני חושבת שהיא הרגה
את ההורים שלך .אני לא רוצה שהיא תהרוג גם אותך".
145
