Page 143 - 10422
P. 143
בת המעמקים
להפעיל אותם .ורק אחרי שעבר מספר מסוים של דורות .אני
לא יודעת לפי מה נמו החליט .אנחנו לא ...האבות שלי לא
ידעו כמה זמן בדיוק הם יצטרכו לחכות .אבא שלך ניסה את זה
כשהיה תלמיד באקדמיה .לא קרה כלום .ואז הוא ניסה את זה
שוב לפני שנתיים ,כנראה סתם כדי לראות מה יקרה .ומסיבה
כלשהי זה פעל .הוא היה הראשון".
גוש גדול חוסם לי את הגרון.
אני זוכרת את התחושה החשמלית שנדדה במעלה הזרוע
שלי כשתפסתי במשקולת הניירות הרובוטית המוזרה .אבא שלי
עשה את אותו הדבר לפניי .אני כמעט יכולה להרגיש את היד
החמימה המחוספסת שלו אוחזת בשלי.
"אני ידעתי על הטכנולוגיה האלטרנטיבית ".צמרמורת
עוברת באסטר ,וטופ מתכרבל קרוב יותר אליה" .חבר
הנאמנים — הם עידכנו אותי בסתיו שעבר .לא כל הפרטים,
אבל לגבי המשפחה שלך .והמשפחה שלי .אני רציתי לספר לך.
הרגשתי שלא בסדר לשמור את הדברים האלה בסוד ...לא בסדר
ומסוכן .אבל חבר הנאמנים שולט בירושה שלי ,ובבית הספר.
הם הכריחו אותי לחתום על כל מיני מסמכים .אם הייתי אומרת
משהו למישהו ,אפילו לך ...אני כל כך מצטערת ,אנה .אולי אם
הייתי מדברת איתך קודם ,היינו יכולות להציל את בית הספר".
אני רוצה להרגיע אותה ,אבל הקול שלי לא פועל .יותר מדי
עובדות מסתחררות לי בראש.
"אני בת הרדינג האחרונה ",היא אומרת" .בני פנקרופט מתו
לפני דור .חבר הנאמנים לא מחבב אותי .אחרי שדודה שלי מתה
כשהייתי בת שש ...היא היתה האחרונה מבני הרדינג הדגולים.
אני סתם ...סתם אני".
הלב שלי כואב מהעצב בקול שלה" .אוי ,אסטר —"
"בגיל שמונה־עשרה ",היא ממשיכה" ,הם אמורים לתת לי
143
