Page 205 - 10422
P. 205
בת המעמקים
המאפה נמס לי בפה :חמאה שהיא לא חמאה ,בצק דקיק
מושלם שאין לו שמץ של טעם אצות ,מילוי פירות שמזכיר
אגסים ותפוזים אבל המקור שלו בטח באחד הפרויקטים
הבוטניים של נמו בעומק חמישה־עשר מטרים.
אם אגור כאן באופן קבוע ,רמות הכולסטרול שלי ירקיעו
שחקים ...או שנמו מצא דרך להיפטר גם מכולסטרול?
זה מעולה ,אני אומרת .מרי ברי היתה גאה בך.
יופיטר מסמן בשלווה ,אני אוהב אותך .ואז הוא מדשדש
בחזרה למטבח .אני חוטפת סלסילת מאפים לקחת לחדר שלי —
רק בשביל החברות שלי ,כמובן .אני מזכירה לעצמי לשאול את
יופיטר אם הוא יודע לאפות גוג'יה .אם לא ,אני אצטרך ללמד
אותו .אני בטוחה שמרי ברי היתה תומכת ברעיון.
אני מוצאת את אסטר ונליניה לבושות אחרי מקלחת .לא
נראה שמדאיג אותן איפה הייתי .הן רגילות לצלילות הבוקר
שלי.
"מאפי אורנגאוטן?" אני מציעה.
"כן ,בבקשה ".נליניה לוקחת מאפה בצק עלים .היא בוחנת
אותי מלמעלה עד למטה" .אני שמחה ששום מערכת אבטחה
תת־מימית לא איידה אותך בלגונה".
ההערה גורמת לי להרגיש כמו מטומטמת ,כי זה אפילו לא
עלה על דעתי.
אסטר מתעסקת בבצק של מאפה כאילו־תפוחים .היום היא
לבושה בחולצה הוורודה שלה עם טייץ ורודים .אני מניחה שזה
אומר שהיא לחוצה במיוחד ,כי ורוד הוא הצבע המרגיע שלה.
השיער שלה ,שסורק לאחור בתלתלים בלונדיניים רטובים ,כבר
מתחיל להתייבש ולהתנפח לכל עבר .כמו הליכי המחשבה של
אסטר ,גם השיער שלה עושה בסופו של דבר מה שבא לו.
"חשבתי אתמול בלילה ".המבט שלה נעוץ בכפות הרגליים
205
