Page 208 - 10422
P. 208
ריק ריירדן
"טוב "...אופליה מסתכלת עלינו מעל שולי המשקפיים
שלה" .יכול להיות שהרדינג ופנקרופט סילפו קצת את האמת
כשדיברו עם ז'ול ורן .פחות סכנה שהרפתקנים וציידי אוצרות
יחפשו את האי אם כולם יאמינו שהוא הושמד".
"אז הספר שיקר ".אסטר נשמעת פגועה ,כאילו הכרטיסיות
המוקפדות שלה בגדו בה" .זה מסביר"...
היא עוצרת בעצמה .באור העמום של מנורות התקרה
במסדרון העור שלה נראה כמו אלמוג לחוץ שמאבד בהדרגה
את הגוון הוורוד הבריא שלו.
"מה זאת המתכת הזאת?" נליניה שואלת את המארחת שלנו.
"זה לא פלדה או פליז .לא נראה שהיא החלידה".
"מחוכם ,נכון?" אופליה מאשרת" .בהיעדר מונח טוב יותר,
אנחנו קוראים לזה ֶנמ ֹוניום .עדיין לא הצלחנו לשחזר את
הסגסוגת הזאת ,אבל אנחנו מסוגלים לעבוד איתה ולהשמיש
חלקים ישנים לבניית הטכנולוגיה האלטרנטיבית שלנו .עד
כמה שהצלחנו לראות"...
היא פוצחת בניתוח מפורט של תכונות הנמוניום ,חוזק
המתיחה שלו ,החשילות והצפיפות שלו .אני בטוחה שיש בעולם
כמה אנשים שמסוגלים להבין את מה שהיא אומרת ,ואחת מהם
היא נליניה .בינתיים אני מסתובבת אל אסטר ולוחשת" ,את
בסדר?"
היא לועסת את האגודל שלה .אני מתאפקת לא למשוך לה
את היד מהפה.
"פשוט תיזהרי בפנים ",היא אומרת" .אני חושבת שיעזור אם
תתחילי מלדבר".
אני לא בטוחה שאני מבינה .אחת הבעיות בלדבר הרבה שפות
זה שלפעמים את מתחילה לפקפק בצורה הנכונה לומר דברים.
אסטר אמרה "תתחילי מלדבר"? אנחנו לא כבר מדברות?
208
