Page 209 - 10422
P. 209
בת המעמקים
אני מתחילה לומר" ,לדבר —?"
"אנה ",אופליה קוטעת אותי" .תרצי להתכבד?"
היא מחווה בידה אל דלת הכספת .באמצע הדלת קבוע
גלגל שיניים ענקי ,עם בוכנות שמתמשכות ממנו כלפי חוץ
כמו חישורים בהגה ספינה .במרכז גלגל השיניים ,איפה שאמור
להיות חור עבור הציר ,יש כיפת נמוניום בגודל קורא הדנ"א
שהשתמשתי בו במפה הימית של ד"ר יואט.
"אני?" אני שואלת ,כאילו יכול להיות שהיא התכוונה לאנה
אחרת.
"טוב ,אני יכולה לעשות את זה ".אופליה מוציאה מהכיס
משהו שנראה כמו כרטיס זיהוי ממתכת" .הצלחנו לאלתר
אמצעי פתיחה למנעול אחרי שאבא שלך פתח אותו בפעם
הראשונה .אבל כיוון שהוא כבר מכוונן לדנ"א שלך"...
היא מחכה .אני לא יודעת אם היא בוחנת אותי או
מאפשרת לי לבחון את עצמי .אני חושבת על הזרם החשמלי
החמים ,הלא נעים ,שעלה לאורך הזרוע שלי בפעם הקודמת
שנגעתי בקורא דנ"א של נמו .ואז אני חושבת על חלום
הטביעה שלי — על תחושת האימה חסרת האונים כש ֶדב
הושיט אליי יד ומי ים מילאו את הריאות שלי .אני בת דקר
האחרונה.
אני מצמידה את היד למנעול הנמוניום .המתכת לא מעבירה
בי זרם .גלגל השיניים המרכזי מסתובב .הבוכנות נסוגות .סביב
שולי הדלת נשמע רחש אוויר ,כאילו פתחתי אטימת ואקום.
הדלת עצמה לא זזה ,אבל יש לי הרגשה שאם אדחף אותה
עכשיו ,היא תיפתח בקלות כלפי פנים.
אופליה מרימה יד באזהרה" .לפני שנמשיך ...בבקשה
תתנהגו בצורה רגועה כשאנחנו בפנים .עדיף להימנע מתנועות
פתאומיות ומרעשים רמים .בעיקר את ,אנה .לא אמור להיות
209
