Page 210 - 10422
P. 210
ריק ריירדן
מסוכן להתקרב אל הנאוטילוס .לוקה ואני נכנסים ויוצאים
מהמערה הזאת בכל יום ,ולא קרו לנו שום תקלות".
תקלות .זה נשמע כמו המעטה גסה בחומרת העניין ,בהתחשב
בכך שההורים שלי נהרגו בגלל הנאוטילוס.
"אבל אתם בכל זאת מודאגים ",אני מציינת" .כי אני בת
דקר הראשונה שהתקרבה לצוללת מאז ...מאז התאונה".
צמות התיל הדוקרני של אופליה מבהיקות באור העמום.
"כבר שנתיים שאנחנו מנקים ומתקנים כמיטב יכולתנו את
המערכות של הצוללת".
"רגע אחד ",נליניה אומרת" .אתם נכנסתם לשם? עדיין
נשארו לה מערכות לנקות?"
"הכי פשוט יהיה להראות לכן ",אופליה אומרת" .רוב
היכולות מהדרגה הגבוהה של הצוללת עדיין רדומות כי ...טוב,
בשביל זה צריך בן דקר .סביר מאוד להניח שמה שקרה עם
טרון וסיטה היה תקלה ,חוסר הבנה .ועדיין ,אי אפשר לדעת
בוודאות —"
"חוסר הבנה?" לא התכוונתי לצעוק ,אבל היא מדברת על
המוות של ההורים שלי .לא מתחשק לי להישאר רגועה.
אופליה מעווה את הפנים .היא פונה אל אסטר.
"תרצי להסביר ,יקירה?" אופליה אומרת" .אני יכולה לראות
שהבנת".
אסטר מתעסקת בחולצה שלה" .אנה ,כמו שאמרתי ,המוות
של ההורים שלך לא היה תאונה .הצוללת הרגה אותם .אני כל
כך מצטערת".
הרגליים שלי מאבדות יציבות" .את גורמת לזה להישמע
כמו פעולה מכ ּוונת".
"היא כנראה כעסה ",אסטר אומרת" .היא היתה תקועה על
קרקעית האוקיינוס מאה וחמישים שנה .נמו נטש אותה".
210
