Page 207 - 10422
P. 207
בת המעמקים
מובילה אותנו לאורך מסדרון עגול לחלוטין ,כאילו נקדח בלב
הר הגעש על ידי מקדח ענקי יחיד.
"לוקה לא בא איתנו?" אני שואלת.
"הוא כבר שם ",אופליה אומרת.
אני מתפתה לשאול איפה בדיוק זה "שם" ,אבל יש לי הרגשה
שבקרוב אגלה .אני תוהה אם הייתי צריכה לחכות שג'ם יבוא
איתנו .אני מתארת לעצמי שהוא עוד ירד לחיי בגלל זה אחר
כך .אבל איכשהו קשה לי להאמין שהנוכחות של שומר ראש
חמוש היטב ומגונן יתר על המידה תגביר את רמת הביטחון
שלי הבוקר.
בקצה המסדרון יש צוהר מתכת שמזכיר לי דלתות כספת
ישנות בבנקים.
"זה — זה כבר היה פה?" אני שואלת" .זאת אומרת ,בזמנו
של נמו?"
אופליה מסתכלת עליי בסקרנות" .מה גורם לך לשאול?"
אני צריכה לחשוב על זה כדי למצוא תשובה .בציפוי המתכת
של הדלת ובמנגנון הנעילה שלה אין סימנים לשחיקה או
לקורוזיה .הסגנון מזכיר פריטי טכנולוגיה אלטרנטיבית אחרים
שראיתי ,כמו חיישן המיקום ותותח הליידן .אבל משהו בדלת
הכספת הזאת קורן כובד ועוצמה.
"היא נראית ישנה ",אני מחליטה" .כאילו ,ממש ישנה".
אופליה מחייכת אליי חיוך יבש" .את חדת עין מאוד ,אנה.
מהנקודה הזאת והלאה אנחנו נכנסים לבסיס המקורי של נמו.
סיירוס הרדינג נעל את הדלת הזאת זמן קצר לאחר המוות של
נמו .היא נשארה נעולה עד שחשפנו אותה לפני שנתיים ,ואבא
שלך פתח אותה".
אסטר מחבקת את עצמה בזרועות רועדות" .אבל ההתפרצות
הגעשית השמידה את האי .זה מה שכתוב ב'אי התעלומות'".
207
