Page 72 - 4minim
P. 72
ט .אם עלה אחד של התיומת גבוה מהעלה בלול תוכלה
השני בשיעור שאינו ניכר ,וי"א ששיעורו עב
עד 2מילימטר ,הלולב כשר ומהודר (הגרי"ש
אלישיב והגרש"ז אוירבךכ).
נקטם ראשו
י .תיומת אמצעית שנחתכה לרוחבה (נקרא
בלשון חז"ל נקטם ראשו) ,לכתחילה אין לברך
על לולב זהכא ,ובדיעבד שבירך אין זו ברכה
לבטלה ,גם לבני אשכנזכב.
לולב שיש בראשו קוץ,
אין הקוץ בכלל התיומת.
וראה בהערה מש"כ החוט שני לעניין
קוצים גדולים ,ופונים כהימנק
פתחי ה_לכות
כ .בספר ארבעת המינים למהדרין (עמ' סד) כתב בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב שאם
ההפרש ניכר ,לפי הריטב"א שעשו ראשו של לולב כחוטמו של אתרוג ,אין ליטלו .ושיעור
ניכר הוא עד 2מילימטר ,ואם אין לו לולב אחר ,כל שהעלה הנמוך עובר את החצי של העלה
הגבוה ,הרי זה כשר ,דרובו ככולו .ועוד כתב (שם הערה לא) שהגר"ח קנייבסקי העיד שהחזו"א
לא הקפיד על הפרשי גובה בעלים שבתיומת האמצעית.
כא .דרך הבדיקה -מבואר במשנ"ב (סי' תרמה ס"ק כז) שפסול קטום הוא מדין "הדר" ,ולא מדין
"לקיחה תמה" ,שפירושה שיהיה הלולב שלם .ולהכי כל שלא נראית הקטימה בהסתכלות
פשוטה אין הלולב נפסל בכך .כמו שביארנו בהלכות אתרוג (אות כ) שכל פסולי הדר אין
מורים בהם מקרוב אלא בריחוק מעט באופן שנראה בראיה שטחית .וראה עוד במילואים.
כב .נקטם ראשו -פסול .לדעת השו"ע (סי' תרמה ס"ו) היינו נקטמו רוב העלים העליונים .ולדעת
הרמ"א היינו העלה האמצעי [והכשיר רק בשעת הדחק] .והוסיף בכף החיים (אות מב) וכן אם
לא נקטם רק הדף האחד שלו והדף השני קיים פסול.
עוד כתב (אות מז) שטוב להיזהר לחוש להחמיר לכתחילה לסברת רבוותא דסבירי דבעינן
שלא יהיה קטום כלל העלה האמצעי ,אכן בשעת הדחק יש לברך עליו כל שלא נקטמו רוב
עליו כפסק מרן שקיבלנו הוראותיו ,אכן החושש שלא לברך על לולב שנקטם העלה האמצעי
לחוש לסברת הפוסלים אפילו בדליכא אחר לא הפסיד ,כיון דברכות אינן מעכבות ומדי
פלוגתא לא נפקא וכו' .ובאורל"צ (ח"ד פל"ב בהערות לה"ב) כתב :ונראה שבנידון זה כשאין לו
לולב אחר יש לסמוך על מרן ליטול לולב זה ולברך עליו.
