Page 74 - 4minim
P. 74
זצ"ל היה לוקח לולב עם קורא .ובני אשכנז שנהגו לכסכס את עלי הלולב בלול תוכלה
בשעת הנענועים ,נוהגים ליטול לולב ללא קורא.
ויש לידע ,שאין הכרח ליקח לולב שיש עליו קורא ,וכן ,ישנם הרבה
לולבים שכאשר היו סגורים בקורא היה נראה ראשם סגור וללא
עקמומיות כלל ,ולאחר זמן כשנפל הקורא נמצאו עלי התיומות
פתוחים.
עצה טובה -ליטול לולב מזן “דרי" ,שהוא חזק והוכיח את עצמו באלפי
לולבים שכאשר נפל הקורא נמצאה התיומת שלימהכו.
יג .מי שנוטל לולב עם קורא ובאמצע החג נפל הקורא ,יש לו לבדוק
שאין חשש פסול בלולב ,שכל עוד שלא נפל הקורא הרי הקורא
סוגר את ראש הלולב ,וכן אין נראה דבר שיש בו חשש של הדר ,מה
שאין כן כשנפל הקורא.
יד .יש להזהיר ,שאין לקלף קורא שעל הלולב שבחנות ,שמלבד שיכול
לפסול את הלולב או להורידו משוויו על ידי הקילוף עצמוכז ,מצוי
שתחת הקורא יש תיומת שנחלקה או שהיא כמין שלשלת או כפתור
וכיוצא בזה ,וכל זמן שלא נתגלתה התיומת ,הרי הלולב בחזקת כשרות,
ועכשיו על ידי שגילה את התיומת הזיק לבעל החנות שאינו יכול למוכרו
כלולב מהודר או כשר.
פתחי ה_לכות עד
להתבונן היטב ולראות שאין התיומת פתוחה ופעמים אף היה מגרד מעט מהקורא כדי
להתבונן אם התיומת נחלקה.
כו .ראה לעיל ,שאם הקורא רכה ,יותר סבירות שהוא סגור ,ולכן הנוטל לולב עם קורא יש
להציע לו שיטול לולב שהקורא שלו רכה.
כז .ראה בתשובות והנהגות (ח"ג סי' קפא ,א) שלדעת הגאונים אם מוציא את הקורא ,בזה פוסל
את הלולב.