Page 77 - 4minim

‫בלול תוכלה‬ ‫מצויים שכל עוד שאינו‬
‫נפרך בציפורן אינו‬
‫בכלל לולב יבשלה‪ .‬והוא‬
‫שהתייבש רוב הלולב‬
‫ברוב כל עלה ועלה ואף‬
‫על פי שהעלה האמצעי‬

‫אינו יבשלו‪.‬‬

‫ויש הפוסלים גם‬

‫כשיבש העלה‬

‫לולב שברוב עליו כלה‬ ‫לולב שיבשה התיומת שלו‬ ‫האמצעי בלבד ואף‬
‫הירקות שבו‪ .‬ולדעת השו''ע‬ ‫לדעת הראב"ד פסול‬ ‫על פי שכל הלולב אינו‬
‫כיון שיכלה הירקות שבו‬
‫פסול‪ .‬והרמ''א מקל במקום‬ ‫יבשלז‪.‬‬
‫שאין לולבים מצויים‪ ,‬שכל‬
‫עוד אינו נפרך בציפורן‬ ‫יש אומרים שהשחור או החום הנמצא‬
‫מחמת יבשותו אינו נקרא‬ ‫בראש הלולב‪ ,‬הוא תוצאה של שריפת‬

‫יבש‪.‬‬

‫ראשי העלים מחום השמש‪ .‬ויש אומרים שהוא נוצר מתנאי הגידול‪,‬‬

‫ומוכיחים כן מזה‪ ,‬שישנו סוג מיוחד של דשן שכאשר משתמשים בו‬

‫כבר לא מופיע חום או שחור זה בראש הלולב‪.‬‬

‫פתחי ה_לכות‬

‫לה‪ .‬שו"ע תרמה ס"ה‪ ,‬והוסיף באורל"צ (ח"ד פל"ב ה"ג)‪ :‬וכל הלולבים המצויים בשוק לא מצוי‬
‫בהם כלל לולב יבש‪ ,‬אלא אם כן לולב שנשאר משנה שעברה‪.‬‬

‫לו‪ .‬כתב השו"ע (סי' תרמה ס"ה)‪ :‬לולב שיבשו רוב עליו פסול‪ .‬והוסיף הרמ"א‪ :‬או שדרתו‪ .‬וכתב‬
‫המשנ"ב (ס"ק כג)‪ :‬ומיהו‪ ,‬הרב בית יוסף כתב דאין מצוי שיהיה שדרתו יבש והעלין לחים‪.‬‬
‫וליכא לספוקי בזה‪ .‬ובשעה"צ (ס"ק כד) הוסיף בשם הפרי מגדים‪ :‬ולפעמים נפק"מ מזה כגון‬

‫שנתייבש מהשדרה מעט עד שנחסר השיעור המובא בסי' תרנ והעלים לחים‪ ,‬שפסול‪.‬‬

‫לז‪ .‬כ"כ המשנה ברורה (סי' תרמה ס"ק כב) בשם הראב"ד‪ .‬וראה בחזו"ע (עמ' רצו) שכתב שרוב‬
‫הראשונים נחלקו על הראב"ד‪ ,‬כמובא בבית יוסף‪ ,‬ובפרט שדעת מרן השו"ע כהרי"ף‬
‫והרמב"ם שאין הלולב נפסל בנחלקה התיומת עד שיחלקו רוב עליו‪ ,‬וגם בזה לא יפסול עד‬

‫שיבשו רוב עליו‪ .‬עז‬